קיב) דגל השני מחנה ראובן, מחנה מזוינת, יוצאי צבא מבן כ' ומעלה, נשר, בשליטת המלאך אוריאל, קו אמצעי, נסיעתו של הדגל לצד דרום, שהוא קו ימין וחסד. ב' ממונים עם אוריאל. שמשיאל וחסדיאל. נשר הזה עולה וכל בעלי כנפיים לפניו. כמה מחנות עולים מכל הצדדים, כל אחד ואחד בתוקף השמש.
יהודה וראובן כלולים מב' בחינות, קו אמצעי וקו ימין. אלא ההפרש הוא, שיהודה מעצם בחינתו הוא קו אמצעי, ת"ת, וע"כ נסיעתו במזרח, אלא מבחינת הארתו הוא נבחן לקו ימין, חסד, ובחינת מלאך מיכאל, חסד. מטעם שיחודו הוא תחילת ההכרעה של השמש, המשליט החסד על הכל.
ראובן הוא מעצם בחינתו קו ימין, ע"כ נסיעתו בדרום, ימין, חסד, אלא מבחינת הארתו נבחן להארת קו האמצעי, מבחינת תוקף השמש, הנותן גילוי גם לקו שמאל.
והדגל השני מחנה מבחינת הנשר. ופני נשר הוא קו האמצעי, מהארתו, המלאך אוריאל, קו אמצעי ות"ת. אמנם עצם בחינת ראובן, קו ימין, חסד, וע"כ הוא בדרום, שנוסע בדרום, שהוא חסד וקו ימין. וכמו שיש עם ראובן ב' שבטים, שמעון וגד, כן יש בדגל של מעלה עם אוריאל, ב' מלאכים ממונים שמשיאל וחסדיאל. מטעם להיותם בסוד י"ב שבטים, שכל אחד מד' דגלים כולל ג', שהם י"ב. וכל הצבאות שמבחינת נשר, נקראים בעלי כנפיים.
אמנם הם כלולים מכל ד' צדדים, שהם ג' קווים ומלכות המקבלתם. וכבר נתבאר שע"כ נבחן הארת דגל הזה בבחינת קו אמצעי, משום שהיחוד דקו אמצעי הוא מבחינת תוקף השמש, שכל אחד מד' צדדים יצא בכח היחוד הב' של קו האמצעי, הנקרא תוקף השמש. וע"כ יש בו גילוי גם מהארת השמאל.
קיג) רוח של רוח הפנימי יוצא, ורוח ההוא מגיע אל הנשר, והוא מעלה כנפיו ומכסה את הגוף. כמ"ש, המִבינתך, יַאֲבֶר נץ. יפרוש כנפיו לתימן. נשר הזה התקוטט עם היונה ועם הנץ. וכל בעלי כנפיים כולם מצפצפים ושמחים. אחד מצד הפנים עולה ממטה למעלה, כמה צפורים יורדות ונכנסות, מצפצפות ושמחות, הולכות ומשוטטות.
אין השמאל רוצה להתיחד עם הימין, מטרם שקו האמצעי ממעט הג"ר שלו ע"י מסך דחיריק. וכח הזה נקרא רוח. וממעט הג"ר משמאל. ומתוך כך גם קו אמצעי עצמו מתמעט מג"ר. ואותו הרוח הממעט את קו השמאל, מגיע ג"כ לנשר עצמו, שהוא קו האמצעי, וגם הוא מתמעט מג"ר, שזה נבחן שמעלה כנפיו ומכסה אורות גופו.
ומה שאומר רוח של רוח הפנימי, הוא משום שיש ב' כחות הממעטים את קו השמאל, הנקרא מנעולא ומפתחא. ומדייק לומר שכוונתו הוא על רוח הפנימי, שהוא מפתחא. ולא על החיצון, שהוא מנעולא, שאינו עוסק בו כאן. כי קו השמאל מכונה נץ, מלשון, כי יִנָּצו אנשים. על שם שהוא מתקוטט עם הימין, ויש לו עימו מחלוקת. וע"י מיעוט המסך דחיריק שבקו אמצעי, הוא פורש כנפיו, שמכסה אורותיו, כדי להיכלל בדרום, שהוא קו ימין.
נץ הוא קו שמאל. יונה היא המלכות המקבלת משמאל. ע"כ הנשר, קו האמצעי, נַץ עימהם וממעט הג"ר שלהם בכח המסך דחיריק. ואינם יכולים לסבול שליטת הנץ, שהוא קו שמאל, המקפיא כל האורות. וע"כ הם שמחים לראות איך הנשר קם עליו וממעטו מג"ר, ודוחה שליטתו. ומפרש ענין זה יותר, אחד מצד הפנים עולה ויורד, שקו האמצעי, בחינת פנים. כי קו ימין בימין, וקו שמאל בשמאל, וקו אמצעי בפנים, והמלכות באחור.
ועולה ממטה למעלה, ומכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל שלמעלה ממנו. ואז כל האורות, שהיו נקפאים מחמת שליטת השמאל, נִתכו וקונים כח להאיר למעלה ולמטה. ולכן אמר כי הצפורים, שהם האורות, יצאו מבחינת הקפיאה, ויכולים ללכת ולעוף ככל אשר יחפצו. וע"כ הם מצפצפים ושמחים.
קיד) הנשר כשנוסע, מושיט כנף הימין ומקבץ לכל צבאיו, שהם 350,000 בעלי כנפים, בב' גופים של נשר ושל אריה ביחד. מרים קול. כל האחרים עולים ויורדים מצפצפים מן הצד שלהם מכמה מדרגות.
בדגל מחנה ראובן יש ב' בחינות. מעצם בחינתו ימין, אריה, דרום. מבחינת הארתו, קו האמצעי, נשר, מזרח. כשדגל מחנה ראובן, נשר מבחינת הארתו, נוסע, מושיט הימין שבו ונוסע בדרום בימין. מחמת שהימין עצם בחינתו.
ואז מכנס כל צבאותיו, 350,000 בעלי כנפים, בשני גופים, נשר ואריה כאחד, שכל צבאותיו הם בב' בחינות, שמעצם בחינתם הם אריה וימין, ומבחינת הארתם הם נשר וקו אמצעי, ונבחנים משום זה שמלובשים כמו ב' גופים ביחד. וסוד המספר 350,000 הוא, כי ג' קווים הם ש', ומלכות נחשבת רק לחצי פרצוף, וע"כ היא חמישים, והארת החכמה שבהם מכונה אלף, וע"כ הם ש"נ אלף.
ואע"פ שמבחינת הנסיעה, אין נוסעים עם הנשר, אלא ב' הבחינות אריה ונשר, עכ"ז מבחינת ההכרעה שבו, הוא פועל בכל ד' הבחינות, בעת שמכריע בין הקווים, המכונה הרמת קול. כי קו אמצעי נקרא קול, ומה שעולה למעלה להכריע בין הקווים נבחן להרמה של הקול. ואז כל האחרים עולים ויורדים, מצפצפים מן הצד שלהם מכמה מדרגות, שכל בחינות האחרות, גם הנמשכים מן השור ומן האדם, כולם מתפעלים ומקבלים מהארת הנשר מכמה בחינות שבהם, וכל אחד לפי המדרגה שלו כך מקבל ממנו.
קטו) ג' ראשים הם יחד באלו המחנות, כי ג' שבטים הם במחנה ראובן. וכולם בחשבון מיוחד. החשבון של אלו ראשים הוא:
ראש אחד, 46,500, מספר שבט ראובן.
ראש השני, 59,300, מספר שבט שמעון.
ראש השלישי, 45,650, מספר שבט גד.
קטז) מאלו ב' הצדדים נשר ואריה, יוצאים ב' כרוזים ההולכים לפני כל המחנות. כשאלו ב' חצוצרות מכריזים, כל הצבאות וכל המחנות, חיות קטנות עם גדולות, כולם מתקבצים. מי ראה הנסיעה של כל הרקיעים, שכו לם נוסעים במסע במחנות לפני משכן ההוא, שהוא המלכות.
קיז) בשעה שאחד מהם, אותו הבא מצד האריה, פושט קול, תוקע בחצוצרות תקיעה, קול פשוט, כדי שלא יזדעזו כל אלו הקולות שתוקע, אלא קולות פשוטים בלי זעזוע, אז מתאספים כל אלו המחנות. בשעה שהאחר קורא, שתוקע בחצוצרות בשליטת אותו הבא מצד הנשר, הקול שבור ואינו פשוט, קול תרועה, ואז כל אלו המחנות של נשר הזה, כולם מתאספים לנסוע במסעיהם. כנגד אלו השניים אריה ונשר, שתי חצוצרות כסף. זה שנוהג למעלה כן הוא הכל למטה. כשאלו נוסעים, כתוב, ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם, היינו אלו הצבאות המתאספים אל הממונים, הם נקראים אופנים. וכמו שהראש, שהוא הממונה, מסתכל, כן מסתכלים הצבאות שמתחתיהם.