המקובלים בעלי השגה, הרי הם משיגים דבר שלם. כלומר, זוכים להשיג כל אותם המדרגות שישנם במציאות לבוא להשגת האדם, ואז נקרא, שהשיגו דבר שלם, ודבר שלם הזה, מכונה בשם "נשמה".
בעל הסולם, סוד העיבור - לידה
כל מקבל השפע מהשי"ת נמצא מתפאר בעטרות השי"ת, ומי שזכה להרגיש בשעת המעשה, איך שהשי"ת גם מתפאר עמו על שמצאו מוכן לקבל השפעתו, הוא נקרא מקובל.
בעל הסולם, אגרת מ"ו
חכמת האמת מותנה מכל החכמות, וכן כל החכמות מותנים ממנה, ומשום זה אין אנו מוצאים מקובל אמיתי, שלא יהיה לו ידיעה מקפת בכל חכמות העולם, כידוע, עקב היותם רוכשים אותם מתוך חכמת האמת גופה משום שהמה כלולים בה.
בעל הסולם, תורת הקבלה ומהותה
עמקי הסודות האלוהיים פשוט הוא שאין להבינם בבירורם בשכל האנושי, אלא על פי הקבלה, מאנשים מופלאים, שהאור האלוהי חדר לתוך נשמתם.
הראי"ה קוק, אורות הקודש א', ק"א
הצדיקים באמת, הם יכולים לתפוס במחשבתם תכלית העולם הבא.
רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, תורה י"ח
אם לא חכמים, לא ידעו אנשים תורה מה היא, ומה הן המצוות של ריבון העולם, ולא היה הפרש מרוחו של האדם אל רוח הבהמה.
ספר הזוהר עם פירוש הסולם, פרשת שמות, פ"ד
רזי התורה וסתריה, לא יתגלה לבני אדם בכוח עיונם החומרי, לולי ע"י שפע אלוהי, המושפע ממרום קודשו, ע"י שלוחיו ומלאכיו או ע"י אליהו הנביא ז"ל.
כתבי האר"י, עץ חיים, הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות
הצדיקים הגדולים כוללים בנשמתם הכול: יש להם כל הטוב והרע של הכול, וסובלים ייסורים בעד הכול, ומקבלים עונג מהכול, בהופכם את הרע של הכול - לטוב.
הראי"ה קוק, אורות הקודש ג', קנ"ג
הבנתה של המילה "רוחניות" אינה שייכת לפילוסופיה כלל. כי איך ידונו על דבר שלא ראו ולא חשו אותו מעולם? ועל מה אדְנֵיהם הוטבעו?
אלא אם יש איזה הגדרה להבדיל ולחלק בין רוחני לגשמי, אין זה שייך, רק לאלה שהשיגו פעם דבר רוחני וחשו אותו, שהמה הם המקובלים האמיתיים, ולפיכך לחכמת הקבלה אנו צריכים.
בעל הסולם, חכמת הקבלה והפילוסופיה
מעלת האיש, שזכה שוב להדבק בו, שפירושו, שזוכה להשוואת הצורה עם השי"ת, עי"ז שבכוח התורה והמצוות, הפך את הרצון לקבל, המוטבע בו, אשר הוא הוא שהפריד אותו מעצמותו ית', ועשה אותו לרצון להשפיע, וכל מעשיו הם רק להשפיע ולהועיל לזולתו, שהוא השווה את הצורה ליוצרה, נמצא ממש בדומה לאותו איבר, שנחתך פעם מהגוף, וחזר ונתחבר שוב עם הגוף, שחוזר לדעת מחשבותיו של כללות הגוף, כמו שהיה יודע טרם שנפרד מהגוף.
אף הנשמה כך, אחר שקנתה השוואה אליו יתברך, הנה היא חוזרת ויודעת מחשבותיו יתברך, כמו שידעה מקודם שנפרדה ממנו, בסיבת שינוי הצורה של הרצון לקבל, ואז מקוים בו הכתוב: דע את אלוקי אבי. כי אז זוכה לדעת השלמה שהיא דעת אלוקית. וזוכה לכל סודות התורה, כי מחשבותיו יתברך הן סודות התורה.
בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר
והנה אין בכל דור ודור, שלא נמצאו בו אנשים יחידי סגולה, ששָרתה עליהם רוח הקודש, והיה אליהו הנביא ז"ל נגלה עליהם, ומלמד אותם סתרי התורה הזאת.
כתבי האר"י, עץ חיים, הקדמת מוהרח"ו זיע"א