כל עולם תחתון, נחתם מהעולם העליון ממנו.
בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה
כל המציאות הנראית בדרכי הטבע שבעולם הזה, אין זה אלא משום שנמשכים ונרשמים כן מחוקים והנהגות שבעולמות העליונים הרוחניים.
בעל הסולם, החרות
מתוך לבוש התורה אתה נכנס אל פנימיותו. ואין לך דבר בנגלה שבתורה שלא גרם הנסתר, והוא כחותם הנחתם בשעווה שאין תוספת ואין מגרעת בחותם שאין במחתים.
הרמ"ק, דע את אלוקי אביך, ס"ז
המצוות שבתורה, אינם אלא חוקים והנהגות הקבועים בעולמות העליונים, שהמה השורשים לכל דרכי הטבע שבעולמנו הזה. ולפיכך מתאימים תמיד חוקי התורה לחוקי הטבע שבעולם הזה, כמו שתי טפות מים.
בעל הסולם, החרות
חכמי הקבלה מצאו, אשר ד' העולמות, הנקובים בשם: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, החל מעולם הראשון, היותר עליון, הנקרא אצילות, עד העולם הזה, הגשמי, המוחשי, הנקרא עשיה, צורתם שווה זה לזה לגמרי, בכל פרטיהם ומקריהם.
דהיינו, שכל המציאות ומקריה, הנמצא בעולם הראשון, כל אלה נמצאים גם כן בעולם השני, שמתחתיו, בלי שום שינוי של משהו. וכן בכל יתר העולמות שלאחריו, עד לעולם הזה, המוחשי. ואין שום הבדל ביניהם, אלא הבחן מדרגה בלבד, המובן רק בהחומר, שבפרטי המציאות, שבכל עולם ועולם.
בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה
כל הריבויים שבדומם, צומח, חי ומדבר שבעולם הזה, יש לו שכנגדו של כל פרט ופרט בעולם העליון ממנו, בלי שום הפרש כלל וכלל בצורתם, רק בחומר שלהם בלבד. כי החיה או האבן שבעולם הזה הוא חומר גשמי, והחיה והאבן הנמצאים כנגדם בעולם העליון, הוא חומר רוחני, שאינו תופס לא מקום ולא זמן, אמנם האיכות שבהם הוא ממש אחד.
וזהו ודאי שצריכים להוסיף כאן, עניין יחס החומר על הצורה, שזה מותנה גם באיכות הצורה כמובן. ועל דרך זה, מרביתם של הדצח"ם שבעולם העליון, תמצאם כמותם ודוגמתם ממש בעולם שבעלי העליון וכו', עד עולם הראשון ששם כבר נמצאים כל הפרטים, בגמר מלאכתם, בסוד הכתוב, וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד.
בעל הסולם, תורת הקבלה ומהותה
החומר של פרטי המציאות, הנמצאים בעולם הראשון, היותר עליון, הוא חומר היותר זך מכל התחתונים הימנו. וחומר פרטי המציאות שבעולם השני, הוא מעובה מעולם הראשון, אבל יותר זך, מכל מה שתחתיו במדרגה. ועל דרך זה, עד לעולם הזה שלפנינו, אשר החומר של פרטי המציאות שבו, הוא יותר עב וחשוך, מכל העולמות שקדמו אליו.
אולם הצורות של פרטי המציאות, וכן כל המקרים שלהם, באים בשווה, בכל עולם ועולם, הן בכמות והן באיכות, בלי שינוי של כלום.
והמשילו את זה, כמשפט החותם עם הנחתם הימנו, אשר כל הצורות, המצויות בהחותם, עוברות בשלמותן, לכל פרטיהן ודקדוקיהן אל הדבר הנחתם הימנו.
בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה
כל עולם תחתון, נחתם מהעולם העליון ממנו. ועל כן, כל הצורות, שיש בעולם העליון, בכל כמותם ואיכותם, נעתקים במלואם, ובאים גם בעולם התחתון. באופן, שאין לך פרט של מציאות, או של מקרי המציאות, המצוי בעולם התחתון, שלא תמצא דוגמתו בעולם העליון הימנו, בצורה שוה כמו ב' טיפות של מים.
ונקראים "שורש וענף". כלומר, שאותו הפרט, הנמצא בעולם התחתון, נבחן לבחינה של ענף, בערך הדוגמא שלה, המצוי ועומד בעולם העליון, שהוא שורשו של הפרט התחתון. מפני שמשם נחתם ונתהווה פרט ההוא, בעולם התחתון.
וזהו כונת חז"ל, במה שאמרו, אין לך כל עשב מלמטה, שאין לה מזל ושוטר מלמעלה, שמכה אותה, ואומר לה: "גדל!" (השמטות הזוהר, דף רנ"א עמוד א'; בראשית רבה, פרק י').
כלומר, שהשורש, הנקרא "מזל", מכריח אותה, להיגדל ולקבל את כל תכונתו, מבחינת כמותו ואיכותו, כמשפט החותם עם הנחתם הימנו. וזהו החוק של שורש וענף, הנוהג בכל הפרטים שבהמציאות, ושל מקרי המציאות, בכל עולם ועולם, ביחס העולם העליון ממנו.
בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה
אין לך שום מציאות בעולם התחתון, שלא יהיה נמשך ויוצא מעולם העליון ממנו. וכמשפט החותם עם הנחתם. אשר משום זה, השורש, שבעולם העליון, מטיל ומחייב את הענף שלו, שבעולם התחתון, שיתגלה בו כל צורתו ותכונתו. על דרך שאמרו ז"ל, שהמזל שבעולם העליון, המיוחס להעשב שבעולם התחתון, מכה על אותו העשב, ומכריחו להיגדל, על מתכונתו. שמתוך זה, נמצא כל ענף וענף שבעולם הזה, מגדיר היטב את הדוגמא שלו, העומד בעולם העליון.
בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה
בהר הגשמי שלפנינו בעולם הזה הנקרא הר הזיתים, יש לו ג"כ יחס שאול בשייכות לשם הזה, שזסו"ה ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים... ולפיכך מובן שאם בעל השגה קרא שם ההר הזה ודאי שהבין שלמות הבנתו של השם הזה, ואם איזה נבזה [קרא שם ההר הזה], ודאי... שהזדמן לו איזה מקרה שראה שאדמתו יפה לזיתים או ראה שגדלים עליו זיתים מרובים וכדומה.
בעל הסולם, ספר אור הבהיר, הר הזיתים