אי אפשר שכל כלל ישראל יבואו לטהרה גדולה, זולת על ידי לימוד הקבלה, שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת. משא"כ בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה, אבל לא למרבית העם.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, ל"ו
קל יותר להמשיך המאור שבתורה בעסק ויגיעה בחכמת האמת, מביגיעה בתורת הנגלה. והטעם הוא פשוט מאוד, כי חכמת תורת הנגלה לבושה בלבושים חיצונים גשמיים, דהיינו גניבה, גזילה ונזיקין וכדומה, אשר משום זה קשה וכבד מאוד לכל אדם לכוון דעתו ולבו להשי"ת בעת העסק, כדי להמשיך המאור שבתורה.
ומכל שכן לאיש כזה, שהוא כבד וקשה בעיון התלמוד עצמו. ואיך יוכל לזכור עוד בשעת הלימוד בהשי"ת, כי להיות העיון הוא בנושאים גשמיים, הם ח"ו אינם יכולים לבוא אצלו עם הכוונה להשי"ת בבת אחת.
ולכן מייעצו לעסוק בחכמת הקבלה, אשר חכמה זו לבושה כולה בשמותיו של הקב"ה, ואז כמובן יוכל לכוון דעתו ולבו להשי"ת בשעת לימוד, בלי טורח, ואפילו הוא קשה העיון ביותר. כי העיון בנושאים של החכמה והשי"ת הם אחד.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, כ"ב
אעפ"י שאינם מצליחים ע"י העסק בתורה הנגלית משום שאין בה מאור, והיא יבשה, מסיבת קטנות דעתם, מ"מ הרי יכולים להצליח על ידי העסק בלימוד הקבלה, משום שהמאור שבה מלובש בלבושין של הקב"ה, דהיינו השמות הקדושים והספירות, אשר בנקל היו יכולים לבוא באותה הבחינה של שלא לשמה המביאתם לשמה.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, ל"ה
מקודם היה די בתורה הנגלית, אבל עתה, בעקבתא דמשיחא, צריך להיות גם תורת הנסתר. כמו שאנו רואים נר דולק, וקודם שכבה, הוא מתחזק ביותר ושלהבתו עולה יותר, כמו כן מקודם לא היה היצר הרע מתגבר כל כך, והיה די בתורה בנגלה לתבלין לנגדו. אבל עתה, קודם הגאולה, היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר.
ר' שמחה בונים מפשיסחא, תורת שמחה, נ"ז
מזהירה אותנו הברייתא (חולין, כ"ד), שאין לצפות יותר מחמש שנים, ור' יוסי אומר רק ג' שנים (ע"ש בחולין, דף כ"ד), אשר די ומספיק לגמרי, לזכות בחכמת התורה.
ואם לא ראה סימן יפה בשיעור זמן כזה, לא ישטה עוד את עצמו בתקוות שוא ומפוחי כזב, אלא יֵדַע, שלא יראה עוד סימן יפה לעולם. ולכן יראה תיכף, למצוא לעצמו איזו תחבולה יפה, שיצליח על ידה, לבוא לשמה, ולזכות בחכמת התורה... שהתחבולה המוצלחת יותר ובטוחה לו, הוא העסק בחכמת הקבלה. ויניח ידו מעסק חכמת תורת הנגלה לגמרי, שהרי כבר בחן מזלו בה, ולא הצליח. ויתן כל זמנו לחכמת הקבלה, הבטוחה להצלחתו.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, כ"ג
אם נשים לב לדברי [הרח"ו] ז"ל, המה מתבהרים לפנינו כעצם השמיים לטוהר. כי מה שכתב, מוטב לו שיניח את ידו הימנו אחר שבחן מזלו בחכמת הנגלה, אין הכוונה על מזל של חריפות ובקיאות, אלא כמו שביארנו לעיל בפירוש: בראתי יצה"ר, בראתי תורה תבלין. כלומר, שעמל ויגע בתורת הנגלה, ועדיין היצה"ר בתוקפו עומד ולא נמוח כלל, כי עדיין לא ניצל מהרהורי עבֵרה... ולפיכך, מייעץ לו, שיניח את ידו הימנו ויעסוק בחכמת האמת.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, כ"ב
תשובה השבתי למשכיל אחד, ששאל על אשר כתבו גורי האר"י זכרונו לברכה, שלימוד הזוהר הוא תיקון גדול להאיר הנפש ולקדשה, והרב זכרונו לברכה נתן תיקון לבעל תשובה ללמוד חמשת דפים זוהר בכל יום, אף על גב שלא ידע מה שאומר, שקריאתה זו היא להאיר הנפש ולתקנה. ונראה כי דווקא לימוד הזוהר יש בו סגולה זו, יותר על לימוד משנה ותלמוד ומקרא, והוא פלא, במה כוחו גדול מכל התורה, אם למקרא ואם למשנה וכו', אלו דבריו.
ואני אמרתי לו, די, כי אין ספק, כי כל לימוד בתורה הקדושה נישא ורם הוא מרומם, ובפרט אם יהיה לשמה באמיתיות, ודאי בונה בשמיים מעליותיו, ומתקן העולמות ומייחד הדודים, אמנם אשר גדול לימוד הזוהר, היינו שהמקרא ומשנה והתלמוד הם מלובשים מאוד, ואינו ניכר בהם הסוד כלל, לא כן הזוהר, שמדבר בסודי התורה בפירוש, ואין פתי הקורא שלא יבין כי דבריו בעומקי רזי התורה. ולכן, להיות סתרי תורה גלויים בלי לבוש, הן מזהירין ומאירים הנפש.
החיד"א, הגדולים, מערכת ספרים, ב'