העיסוק בקבלה לא דורש הצטיינות מוקדמת
מדברי הגמרא: תלמיד, שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים, שוב אינו רואה. כי למה לא ראה סימן יפה במשנתו? ודאי אין זה, אלא משום חסרון כוונת הלב בלבד. ולא משום חסרון כישרון אליה. כי חכמת התורה, אינה צריכה לשום כישרון, אלא כמ"ש במדרש הנ"ל: אמר הקב"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה, דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי, ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, כ"ג
אם האדם נברא עם כישרונות קטנים, איך שייך אצלו לומר שיהיה תלמיד חכם? הלא המוח שלו קטן להבין דברי תורה!
על זה בא המדרש רבה (פרשת וזאת הברכה): אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה, דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו.
ופירש על זה בהקדמה לתע"ס וזה לשונו: הרי שאין צריכים כאן לשום הצטיינות מוקדמת, אלא רק בסגולת יראת השם זוכים לכל חכמת התורה. וזהו: הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. שרק על יראת שמיים צריכים בחירה, והשאר נותן הקדוש ברוך הוא.
רב"ש, דרגות הסולם, כישרונות קטנים
מוכרח כל אדם, בשעת העסק בתורה, להתייגע בה ולתת דעתו ולבו, למצוא בה את אור פני מלך חיים, דהיינו השגת ההשגחה הגלויה, שנקראת ''אור הפנים''. וכל אדם מוכשר לזה, כמ''ש: ומְשַחַרַי ימצאוני. וכלום חסר לו לאדם בדבר זה, רק היגיעה בלבדה.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, צ"ז
מטרת הבריאה הוא לאו דווקא לאנשים יחידי סגולה, אלא שהמטרת הבריאה, שייכת לכל הנבראים, בלי יוצא מהכלל.
ולאו דווקא אנשים בעלי כישרונות, וגבורי כוח, היינו שיש להם כוח התגברות, אמיצי לב, וכדומה, אלא שזה שייכת לכל הנבראים. עיין בהקדמה לתע"ס אות כ"א, שכתב שם, בשם מדרש רבה, וזאת הברכה: אמר הקב"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה, דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו.
רב"ש, שלבי הסולם, אהבת חברים
סתרי תורה, מתוך שהם באים ממקור עליון, מחביון העז של פנימיות הנשמה, חלק אלוה ממעל, בשביל כך הם יכולים להכנס אל כל הלבבות, גם ללבבות האלה שלא באו למידה של דעה רחבה לקנין מדע רחב ועמוק. וכשהם משתמשים בכשרונם זה, שהוא הנטיה לרזי עליון, עם הידיעה בחולשה המדעית שלהם, שהיא ממלאתם ענוה, אז מביאים הם ברכה לעולם, ומגלים הם בחפצם הטהור אור גדול של דעת קדושים.
הראי"ה קוק, אורות התורה י', ה'