המצווה ה"ס הכלי, ובו מלובש האור, דהיינו שם קדוש השייך בפרטיות למצווה הזאת, שז"ס נר מצווה ותורה אור.
בעל הסולם, הקדמת פי חכם
לכך נקרא המצוות מצווה, על שם הדבקות, שמדבק האדם חלק האלוקי השוכן בקרבו אל הכלל אין סוף ב"ה, מלשון צוותא.
ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל, מאור עיניים, וירא
עיקר שכר מן המצווה הוא המצווה, שהוא הדבקות האלוהי והתענוג הרוחני שבעשיית המצווה, שהיא בחינת קבלת פני השכינה. כי לולא זאת נקרא מצווה בריקנות, שהוא בלי חיות ונשמה, ואינו רק גוף המצווה, כנודע. ואינו נקרא מצווה, רק על ידי התשוקה והדבקות חלק האלוקי השוכן בתוכו אל השורש ברוך הוא, עם כל חלקי ישראל, כנודע, שבכל עבודת אלוהי, הן בדבור הן במעשה, הם בחינת גוף ונשמה, המחייה הדיבור או המעשה ההוא, שבלעדי זאת הוא בלי חיות, ולכך נקראים הרשעים בחייהם מתים, על שם שמעשיהם בלי חיות.
ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל, מאור עיניים, וירא
יש תרי"ג מצוות, אשר בכל מצווה מופקד אורה של מדרגה מיוחדת, שהיא כנגד איבר מיוחד בתרי"ג איברים וגידים של הנשמה ושל הגוף. ונמצא, בעשיית המצווה, הוא ממשיך לאיבר שכנגדה בנשמתו וגופו, את מדרגת האור, השייך לאותו איבר וגיד.
רב"ש, שלבי הסולם, חשיבותה של תפילת רבים
סוד תר"כ שמות של תרי"ג מצוות דאורייתא וז' מצוות דרבנן, הם בעצם ה' בחינות של הנשמה. דהיינו, נרנח"י, כי הכלים של הנרנח"י הם מתר"כ מצוות, והאורות דנרנח"י הם עצם אור תורה, שבכל מצווה ומצווה. נמצא שהתורה והנשמה הם אחד.
בעל הסולם, אגרת י"ז