חשיבות הכוונה בזמן הלימוד
מטרת הלימוד התורה, הוא בכדי להגיע להרגיש את הנותן התורה.
רב"ש, שלבי הסולם, מהו תורה ומלאכה בדרך ה'
מוכרח כל אדם, בשעת העסק בתורה להתייגע בה, ולתת דעתו וליבו, למצוא בה את אור פני מלך חיים, דהיינו השגת ההשגחה הגלויה, שנקראת ''אור הפנים''. וכל אדם מוכשר לזה, כמ''ש: ומְשַחַרַי ימצאוני. וכלום חסר לו לאדם בדבר זה, רק היגיעה בלבדה.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, צ"ז
יש סגולה נפלאה לאין ערוך לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, קנ"ה
אם הוא מכוון בעת התעסקותו בתורה, שהוא לומד בכדי לקבל את השכר של התורה, הנקרא "מאור", אז מועיל לו לימוד תורה. מה שאין כן, כשהוא מסיח דעת מהמטרה של לימוד התורה, אין התורה מועילה לגמור את המלאכה של עשיית כלי דהשפעה... כלומר, כוח התורה, שהיה צריך להכניע את היצר הרע, הכוח הזה מתבטל. וזה שכתוב, וכל תורה, שאין מלאכה, היינו שלא מכוון, שהתורה יעשה את המלאכה, להפוך את הכלי קבלה שיהיו בעמ"נ להשפיע - סופה בטלה, כלומר, הכוח הזה מתבטל.
רב"ש, שלבי הסולם, מהו תורה ומלאכה בדרך ה'
הבורא ב"ה, שברא אותו, ונתן לו ליצה"ר את תוקפו, ברור, שידע גם כן, לברוא את התרופה והתבלין, הנאמנים להתיש כוחו של היצה"ר, ולמחותו כליל. ואם מי שהוא, עסק בתורה, ולא הצליח להעביר היצה"ר ממנו, אין זה, אלא: או שהתרשל, לתת את היגיעה והעמל, המחויב ליתן בעסק התורה, כמ"ש: לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין. או יכול להיות, שמילאו את "כמות" היגיעה הנדרשת, אלא שהתרשלו ב-"איכות", כלומר, שלא נתנו דעתם ולבם, במשך זמן העסק בתורה, לזכות להמשיך את המאור שבתורה, המביא האמונה בלב האדם, אלא שעסקו בהיסח הדעת, מאותו העיקר הנדרש מהתורה, שהוא המאור, המביא לידי האמונה, כאמור. ואע"פ שכיוונו לו מתחילה, הסיחו דעתם ממנו, בעת הלימוד.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, י"ח
אחת מהנפלאות של תלמוד רזי התורה היא, שבזמן שאדם לומד את העניינים הנשאים הללו מתוך אהבה ורגש פנימי, אע"פ שאינו יכול לתפוס את העניינים בהבנה שכלית בהירה, מכל מקום הם מרוממים את כל מהותו, וא"כ מבהיקים העניינים עליו את אורם.
הראי"ה קוק, אורות התורה, פרק י', סעיף י'
כשאדם לומד את הדברים העליונים בכדי שתביא אותו לידי התקרבות להקדושה, זה מביא לידי קירוב המאורות. שעניינו הוא, שיגרום לו הלימוד הזה, שיזכה על ידי זה לבוא לכוון כל מעשיו שיהיו בעל מנת להשפיע, וזה נקרא עבודה בבחינת הכנה, שמכין את עצמו שיהיה מוכשר להיכנס להיכל המלך, ולהידבק בו יתברך.
רב"ש, דרגות הסולם, ג' קווים
ובעת שאתה מכוון, בהכנעה וביראה, לעורר למעלה המקיפין והמוחין, אף על פי שאין אתה יודע שום מהות, לא המקיפין והמוחין ולא בשום דבר... אף על פי כן, בידיעתך, אתה מעורר את מציאותם, אך שאינך יודע מהותם, נמשך אליך אור גדול, ואתה עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב ממש, מרוב כל הגודל אור המאיר עליך.
ר' יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, נתיב הייחוד
כתוב: והגית בו יומם ולילה, ולא כתוב: והבנת בו יומם ולילה. אם תבין - תבין, ואם לאו - שכר הלימוד בידך. והראיה מספר הזוהר, שאף על פי שאינו מבין, הלשון מסוגל לנשמה.
הרמח"ל, קל"ח פתחי חכמה, בהקדמה
האדם, הנולד עם הרצון לקבל, ורוצה לתקן אותו בעמ"נ להשפיע, וכידוע שזהו נגד הטבע, רק עצה אחת ניתן לו, שרק ע"י מאור התורה יכול להפוך אותו, שיהיה בעמ"נ להשפיע... לכן אלו אנשים, שהם עוסקין בתורה, לאו דווקא בכדי שידעו את הדינים וההלכות, שידעו איך לקיים את המצוות, אלא שיש להם עוד תפקיד נעלה, שהם לומדים תורה, בכדי לתקן את הלב, הם נקראים "חכמי לב". היות שכל דבר נקרא על שם הפעולה. לכן התורה, מה שלומדים תורה על כוונה זו, נקרא "חכמי לב" ולא "חכמי מוח", היות שהם צריכים את התורה לתיקון הלב.
רב"ש, שלבי הסולם, מהו תורה ומלאכה בדרך ה'
והלומד בתורה לדעת כמי שלומד בספר הזכרונות, זה ודאי לא יועיל בלימוד, ולא יגיעהו ממנו תועלת, והלוואי שלא יפסיד. אבל כאשר יבא האדם ללמוד בתורה, צריך שיהיה כוונתו, שהוא לומד העניין ההוא במה שהם דברים אלוהיים, שנעלם ממנו עוצם פנימיותם, ובדבר הזה ייטב הבל התורה היוצא מפיו לפני הקב"ה.
הרמ"ק, דע את אלוקי אביך, נ"ט