עניין, (פסחים נו.) "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", משלו לבת מלך שהריחה ציקי ובושה לומר וכו', התחילו עבדיה להביא בחשאי, ע"ש.
הדמיון לציקי קדירה נראה, מפני שאין הגון לה כלל עניין הזה, כי דומה למלך ובנו חביבו המסובין בסעודה, ועליהם כל בני המדינה, קפץ איש בליעל אחד, ואמר לו מה טיבך, האם נודע לך באמת שבן מלך אתה, באותה השעה גערו עליו כל המסובים, כי מה לו להשבית השמחה בדברי הוללות כאלה, אבל לאחר הסעודה היה הבליעל מוציא דברי קלא דלא פסיק כנ"ל, בטענות בדויות, ועניין הזה בזוי מאד, כי לבוא בדין ודברים, בדברים כאלה, בושה למלך ובושה לבנו, וראוי להעניש את הבליעל כראוי לו, ולהנקם ממנו, אבל אם לענשו צריכים לברר משפטו, ובושה לזלזל במלכות.
וזה עניין בת המלך שהריחה, לעשות נקמה באנשי בליעל, אבל לתבוע אותה לדין בפרהסיא אי אפשר מפני הכבוד, לכן עבדיה הנאמנים מביאים דיניה לאור בחשאי, ובוערים הרע מהארץ. והבן.