שלח

כתוב בתורה אות על הכהונה, בדבר שכל שבט ושבט יתנו מטות, ועל מטה אהרן כתוב, "ויצא פרח ויצץ ציץ, ויגמל שקדים". וצריך להבין בחינת ציור האות הזה, באופן זה, של ציץ, פרח ושקדים.

 "דבר אל בני ישראל וכו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם" וכו', פירוש, אין עמידה בעולם הזה, והצדיקים מוכרחים לכתת רגליהם ללמוד תורה, ומורה לנו התורה הקדושה, אשר בכל הדורות הן דור חייב, והן דור זכאי, מוכרח צדיק הדור למצוא בחינת בגידה במעשים ודיבורים.

ידוע שכל אריכת הגלות הוא מחמת חטא המרגלים, והיו המאריכים הראשונים מיום לשנה, והם המה המאריכים האחרונים, ומי יודע עד כמה ח"ו, אשר על כן צריכים אנו לבאר חטא הזה בשורשו.