אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בהעלותך / ולא ישליטנו אלקים לאכול ממנו

ולא ישליטנו אלקים לאכול ממנו

קמ) כמה הם בני אדם קשי לב, שאינם משגיחים בדברי עולם ההוא כלום. הרע שבלב, האחוז בכל אברי הגוף, עושה להם את זה. יש רעה אשר תחת השמש, ורבה היא על האדם. הרעה הזו היא תוקף הרע שבלב, שרוצֶה לשלוט בדברי עולם הזה, ואינו משגיח בדברי עולם ההוא כלום.

קמא) למה הלב רע? המקרא שלאחריו מוכיח זה, שכתוב, איש אשר יתן לו האלקים עושר ונכסים. מקרא זה קשה. כיון שכתוב, ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה, למה ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו? הרי אינו חסר לנפשו כלום? אלא סוד הוא, וכל דבריו של שלמה המלך הם מתלבשים בדברים אחרים, והם כדברי תורה המתלבשים בסיפורי עולם הזה.

קמב) אע"פ שצריכים להסתכל בלבוש, בסיפורי העולם, כלומר, אע"פ שאין המקרא יוצא מידי פשוטו, מקרא זה עתה כך הוא אומר, שאדם הולך בעולם הזה, והקב"ה נותן לו עושר, כדי שיזכה בו לעולם הבא, וישאר אצלו קרן מכספו. קרן, כסף שקיים לנצח, שהוא מקום לצרור בו הנשמה. משום זה הוא צריך להשאיר אחריו קרן הזה, וקרן הזה יקבל אחר שיֵצא מעולם הזה.

קמג) משום שקרן הזה הוא עץ החיים של עולם ההוא, ז"א, ולא נמצא ממנו בעולם הזה, רק אותם הפירות שיוצאים ממנו. וע"כ הפירות שלו אוכל האדם, שזכה להם, בעולם הזה. והקרן קיימת לו לעולם ההוא, לזכות בו בחיים עליונים שלמעלה.

קמד) ומי שמטמא עצמו, ונמשך אחר טובת עצמו, ואינו חסר לנפשו וגופו כלום, ואותו האילן, ז"א, נשאר ואינו משים אותו לפניו ביראה, ולקבלו למעלה, אז, ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו, ולזכות באותו העושר, ודאי איש אחר יאכלנו. כמ"ש, רשע יכין וצדיק ילבש. משום זה צריך האדם לזכות לעולם ההוא, במה שנותן לו הקב"ה. ואז אוכל ממנו בעולם הזה. וקרן ההוא ישאר אצלו לעולם האחר, שיהיה צרוּר בצרור החיים.

קמה) אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג. וכי משה, שהיה עניו מכל בני העולם, משום ששאלו ממנו ישראל לאכול, מסר עצמו למיתה? אלא סוד עליון הוא, משה לא חרה לו, ולא שאל למסור עצמו למיתה, משום זה ששאלו ממנו ישראל, לאכול בשר.

קמו) משה נתאחד למעלה, והיה עולה במה שלא נתאחד נביא אחר. ובשעה שאמר הקב"ה למשה, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, שמח משה ואמר, ודאי עתה שלימות הזה תהיה נמצאת בי, כי בזכותי נמצא המן לישראל. כיון שראה משה, שחזרו לרדת למדרגה אחרת, ושאלו בשר, ואמרו, ונפשנו קָצָה בלחם הקלוקל, אמר, אם כן הוא, הרי מדרגתי היא פגומה, שהרי בזכותי יאכלו ישראל מן במדבר. הרי אני פגום, ואהרון פגום, ונחשון בן עמינדב פגום. כי אהרון ונחשון היו אחוזים בימין ושמאל של משה.

חזרה לראש הדף