מא) בידך אפקיד רוחי, פדיתה אותי ה' אל אמת. אשרי האדם ההולך בדרכיו של המלך הקדוש, ואינו חוטא לפניו. כיון שנכנס הלילה אילן המוות שולט בעולם, ועץ החיים מסתלק למעלה למעלה, וכיון שאילן המוות שולט בעולם לבדו, כל בני העולם טועמים טעם מוות. כי השינה היא אחד משישים במיתה, משום שהאילן גורם, המלכות, השולטת לבדה בלי ז"א גורמת את זה. כי המלכות נקראת לילה.
מב) ואדם צריך להקדים עצמו ולהפקיד בידו הנפש שלו, בפקדון. כפקדון שנותן לאחר, משכון, שאע"פ שמחויב לו יותר ממחירו של הפקדון, אינו חשוב להתאחז בריב עמו, כיון שמסר לו פקדון. ואם ממאן לתת לו פקדון, ודאי נבדוק אחריו, כי אינו מזרע קדוש, ואינו מבני אמונה.
מג) כך אילן הזה, מלכות, שבני אדם מקדימים ונותנים לו נפשם בפקדון, כל נשמות של בני העולם לוקח. וכולם טועמים טעם מיתה, משום שאילן זה של מוות. שמלכות בפירוד מז"א, מעץ החיים, היא אילן המוות. ומשום שכל אלו הנפשות, אע"פ שכולן מתחייבות אליו, ואין ראוי להשיב הפקדון אל האדם, עם כל זה, כיון שכולן נמסרו לו בפקדון, הוא משיב כל הפקדונות לבעליהם.
מד) אילן המוות אינו ראוי להשיב הפקדון לאדם, אלא בבוקר, שעץ החיים מתעורר בעולם, ואז כיון שעץ החיים מתעורר בעולם, ויוצאים כל בני העולם חיים, ואותו אילן המוות עוזב ומחזיר כל הפקדונות שנפקדו אצלו, והולך לו. והם חיים, משום שאותו עץ החיים גורם, שז"א השולט ביום.
מה) הרי בני אדם רבים מקיצים משנתם בלילה והוחזרו להם החיים, בעוד שאילן המוות שולט? אלא עץ החיים עושה זאת, משום שכתוב, לראות היש משכיל דורש את אלקים. ולא יהיה לאדם פתחון פה, שיאמר, אם הייתי שולט בנפשי בלילה, הייתי קם ועוסק בתורה. זה נכון בישראל. אבל באומות העולם הגסים, שמקיצים משנתם בלילה?
מו) כמו שיש למעלה, כן יש למטה. למעלה במלכות יש ימין ושמאל. אף למטה יש ישראל ועמים. ישראל נאחזים בימין, בקדושת המלך, עמים עכו"ם נאחזים בשמאל, ברוח הטומאה, שלמטה מכל המדרגות השמאל. וכל המדרגות אחוזות זו בזו, מלמטה, עד שתלויות בראש, בצד שמאל שלמעלה במלכות. ובאותו אופן שהראש נוסע למעלה, כמו זה נוסע גם כן הזנב, המדרגה האחרונה למטה, רוח הטומאה, משום שאחוז בו, כי הם אחוזים זה בזה, ממטה עד למעלה, כמו שלשלת. ומשום זה עמים עכו"ם, באותו אופן שצד הטומאה שלהם, כך הם מונהגים.
מז) בלעם השתמש בכל המדרגות התחתונות, היורדות מצד שמאל של המלכות, והיה מסתכל במדרגה התחתונה, בזנב, והיה יודע מה שלמעלה, כי התחתונה אינה יכולה להתנהג אלא ע"י הראש. משום זה אמר, מה אֶקּׂב, לא קַבּׂה אל, שראה למטה וידע, שראש העליון, השמאל שבמלכות, אינו נמצא בדין באלו הימים.
מח) ואע"פ ששם אל, חסד עליון, הרי מלכות הקדושה לוקחת שם הזה כעין שלמעלה, והיא טוב וחסד בעולם הזה. ומשום זה נקראת בשם, אל. אלא שהוא זועם בכל יום, משום שנמצא בו דין. ובאותם הימים לא היה בו דין. ע"כ אמר בלעם, מה אֶקּׂב, לא קַבּׂה אל.
מט) אל שדי, שבו ספוק העולם, והוא אמר לעולם, די. שהוא יסוד, המשפיע די למלכות, הנקראת עולם. כי אל הזה, שהוא מלכות, מזדווגת עמו, ומשום זה נקרא, אל שדי, כלומר, אל דשדי. כי אל, שהוא מלכות, מזדווגת עם שדי, שהוא יסוד. וע"כ אמר, מה אֶקּׂב, לא קַבּׂה אל, על המלכות, הנקראת אל. וידע זה, משום שכמו שמתעורר הראש, שהוא מלכות, כך מתעורר התחתון, שהוא הזנב, רוח הטומאה. ובלעם הסתכל בזנב, וידע מה בראש.
נ) קולה כנחש ילך. כי עתה שישראל בגלות, ודאי שהמלכות הולכת כנחש, כי דרך הנחש, כשכופף ראשו לעפר, הוא מעלה זנבו, והזנב שולט ומכה כל אלו הנמצאים לפניו. אף כך עתה, כשישראל בגלות, עושה המלכות כמו הנחש, שהראש כפוף לעפר, והזנב, המדרגה התחתונה, שולט. מי עשה שהזנב יתעלה למעלה וישלוט ויכה? הראש, שנתכופף למטה. ומי מנהיג את הזנב, ומי מסיע את הזנב לנסיעותיו? הראש, שאע"פ שכפוף לעפר, הוא מנהיג נסיעותיו של הזנב. משום זה כתוב, קולה כנחש ילך.
נא) ושאר העמים, הנאחזים בזנב, עולים למעלה ושולטים ומכים, והראש כפוף לעפר. כמ"ש, נפלה לא תוסיף קום. ועם כל זה, הראש מנהיג את הזנב, ושומר אותו, כמ"ש, שָׂמוּני נוטרה את הכרמים. שהם עמים העכו"ם, שהם בזנב.
נב) מהו שאומר, ישראל לסגולתו? שלושה אבות נקראים סגולה, בין למעלה, חג"ת, ובין למטה, אברהם יצחק יעקב. וכעין זה, כהנים לויים ישראלים, כנגד חג"ת. והכל אחד. ואלו הם סגולתו של הקב"ה למעלה, וסגולתו של הקב"ה למטה. וכמ"ש, והייתם לי סגולה מכל העמים. מפני שיש בהם כהנים לויים ישראלים, הנקראים סגולה. ההפרש מישראל לעמים, שהעמים דבוקים בקו שמאל בלי ימין, וישראל דבוקים בג' קוים, חג"ת. ומשום זה הם סגולה מכל העמים. כי יחוד ג' קוים נקראים סגולה.