ט) ויהיו חיי שרה. אנחנו, בעלי המשנה, קרובים היִינו לפנימיות המדרגה, שמענו קול מתהפך להשפיע ממעלה למטה ומתפשט בעולם.
מאחר שז"א, שהוא קול, עלה והכריע והשלים ב' קווים ימין ושמאל דבינה, בהארתו שם ממטה למעלה, הוא מתהפך ומתפשט משם לעולם, ומאיר ממעלה למטה הקול, עוקר הרים, ומשבר סלעים תקיפים. כלומר, שהארתו עוקר ומשבר כל הקליפות. רוחות גדולות עולות, האוזניים פתוחות. כי מבאר מאַין כוח השפעתו של הקול, ז"א, שרוחות גדולות, ספירות הז"א, שנקרא רוח, עולות לאוזניים, בינה, כמ"ן, ונעשה שם קול. והוא מכריע שם בין ב' קווים דבינה, ומתלבש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין, ואז נפתחו האוזניים להאיר. ובשיעור שהקול פתח האוזניים להאיר, כן מתפשט ומאיר גם הוא.
י) הקול היה אומר בנסיעותיו, בהשפעתו, שנקרא נסיעה, משום שהולך בשלושה מקומות, קַצֵץ חֵלק. וישנים הדוממים, שהשינה בחורֵי עיניהם, חוזרים ועומדים על מעמדם. אין קו אמצעי יכול להכריע בין ב' הקווים ולכלול אותם זה בזה, מטרם שממעט את קו השמאל מג"ר לו"ק דג"ר. שבעת הארת השמאל בלי התכללות בחסדי הימין, נסתמים כל האורות ונחשך הלילה ובני אדם ישנים. כלומר, שנסתלקו מהם המוחין. וז"ש, שהקול, קו אמצעי, אומר קצץ חלק, שמצווֶה בכוחו למעט חלק הג"ר דג"ר מהארת קו השמאל, ואז ישנים הדוממים שהשינה בחורֵי עיניהם, מחמת הארת השמאל בלי התכללות בימין, שסתם להם האורות. נמצאים עתה, שהם חוזרים ועומדים על מעמדם. כי עתה, אחר שנתמעטו הג"ר דשמאל, נכללו השמאל וימין זה בזה, והאורות נפתחים. וע"כ נתעוררו הישנים והשיגו המוחין שלהם, שהם קיומם.
מלך, הנוקבא, שמקבלת מז"א, שנקרא קול, שמדבר: שימרו השערים. השליט על צבאות רבות, עומד על מעמדו. אחר שהמלך, הנוקבא, קיבלה המוחין מקול, קו אמצעי, אמרה, שימרו השערים. משום שמיעט הג"ר, המשפיעים מלמעלה למטה. לפיכך אמרה גם הנוקבא, שימרו השערים, שלא ימשיכו ממעלה למטה. ואז השליט על צבאות רבות, שהוא מט"ט, עומד על מעמדו, כלומר שקיבל המוחין מנוקבא.
יא) כולם אינם מרגישים ואינם יודעים, שהספר פתוח, ובשֵם כתוב, ודוּמָה קם ומקבל בחשבון. ג' הללו, ספר שֵם וחשבון הם בהנוקבא. כי הנוקבא עצמה נקראת ספר, שבה כל הנשמות, וממנה יוצאות. וכל נשמה ונשמה יש לה בהספר, שהוא הנוקבא, שיעור קומה, והוא נקרא, שֵם. ושיעור קומה ההיא יוצאת בזיווג על מסך. ומסך הזה נקרא, חשבון, משום שקומת הזיווג מחושב ומשוער בעוביות המסך. וז"ש, שהספר פתוח, שהנוקבא פתוחה לקבל נשמות מז"א. ובשֵם נכתבו, שכל נשמה יש לה שיעור קומה מיוחדת, שָׁם בהספר. שהיא יוצאת על חשבון, שהוא המסך. ודוּמָה, שהוא מלאך הממונה על המתים, לדונם בקברותיהם, ולהכשירם לתחיית המתים, ועל נפשות הרשעים לדונם בגיהנום. קם בהיתמנות שלו, ומקבל כוח לדון הגופות בחשבון, שהוא המסך דקו אמצעי.
יש ב' מיני דינים ועונשים:
א. הנמשכים משליטת קו שמאל מטרם שבא קו אמצעי.
ב. הנמשכים מקו אמצעי עצמו אחר שהכליל ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה.
והוא מחמת שקו אמצעי ממעט הג"ר דקו שמאל, המשפיע ממעלה למטה. ומכוח זה, כל אלו הכלים, שבלעו פעם הארה זו ממעלה למטה, מחויבים להתבטל ולהתחדש פעם שנית. ונודע, שעניין אכילת עצה"ד, הוא המשכת השפע ממעלה למטה. שמטעם זה נגזר המיתה על הגופות. ומכוח הארת קו האמצעי, מחויבות הגופות להתבטל לגמרי, להירקב בקבר, עד שלא יישאר מהם כי אם תַרוָוד [מצקת] רקב. כי לא יצא מהם הזוהמה שקיבלו, בפחות מזה. ואח"ז, בזמן התחייה, חוזרים ומתחדשים. והממונה על הדין הזה, המלאך דוּמָה, שהוא קם להִתמנוּת שלו, לדון הגופות בקברותיהם, שמקבל מכוח החשבון, מהמסך דחיריק שבקו אמצעי, הנקרא חשבון, כלומר, מין הב' דדינים ועונשים, הנמשכים מקו אמצעי, מהמסך שלו.
ולפיכך, רק אלו שזכו בחייהם לקבל המוחין מקו אמצעי, הנה אחר מיתתם, ידונו גופותיהם ביד דוּמָה, מכוח קו אמצעי. אבל אלו שבחייהם לא זכו לקבל המוחין דקו אמצעי, אלא שהיו דבוקים בקו שמאל, הרי הדינים ועונשים הבאים עליהם הם ממין הא', ולא מקו אמצעי. וע"כ אחר מיתתם לא יקבל דוּמָה את הגופות שלהם, מכוח שדיניו רק מקו אמצעי. ואלו, שלא זכו בו בחייהם, איך יזכו בו לאחר מיתה?
וההפרש, אם הגופות ידונו תחת יד דוּמָה או לא, הוא גדול מאד. כי עניין תחיית המתים נמשך מזיווג הכולל הגדול, שיהיה בגמר התיקון, שענינו, שכל הזיווגים והקומות, שיצאו מהם בזה אחר זה במשך ששת אלפי שנה, יתקבצו כולם בזיווג הכולל בבת אחת. שסיבת קיבוצם בבת אחת, מביא אור גדול מאד, המביא את גמר התיקון.
ולפיכך אלו הגופות שנדונו תחת יד דוּמָה, מבחינת הזיווגים שבקו אמצעי, מכוח החשבון שבכל זיווג, נעשו בזה מוכנים לקבל ג"כ קיבוץ כל הזיווגים בבת אחת שבגמר התיקון, ויעמדו לתחיית המתים. שזהו שהמלאך דוּמָה מקבל המתים, בחשבון, כלומר במידת הזיווג. ואח"כ, לעת תחיית המתים, מוציאם בחשבון. כי אז יתקבצו כל החשבונות לחשבון אחד, ויחיו המתים.
אבל הנדונים ממין הא' של העונשים, מקו השמאל, אשר גופותיהם לא נכללו בחשבון שמקו אמצעי, שדוּמָה אינו מקבלם מחמת זה בחשבון, הם לא יקומו לתחיית המתים, כי אין להם חלק באור גדול הזה, שנתקבץ מכל הזיווגים שבקו אמצעי.
ושוכני עפר, הרשעים, אינם בכלל הזיווג דקול ודיבור, אלא שחוזרים לחוץ. כלומר, אע"פ שכבר באו בפנימיות, כדי לקבל מקו אמצעי, יחזרו לחוץ ולא ירצו לקבל ממנו. כי קו האמצעי, הנקרא טוב, להיות מחושב בהם, כלומר להשפיע להם בחשבון. אבל הם אינם רוצים בגילגול והיפוך. כי המוחין הנמשכים בחשבון מקו אמצעי, נמשכים בגילגול, שמתגלגלים ובאים בזה אחר זה, בסדר ג' נקודות, חולם, שורוק, חיריק. וכן ניתקן היפוך המדרגות בהארת השמאל, שמה שהיה בו מקודם לכן ג"ר למעלה ואחריהן ו"ק, ואחריהן גזר דינו, נתהפכו, והגזירת דינו נעשה עליון, ואחריה ו"ק, ולבסוף כולם הג"ר. וזהו, שאלו הרשעים הדבקים בקו שמאל, אינם רוצים בהמוחין מקו האמצעי, משום שהמוחין דקו האמצעי באים בגלגול על ג' נקודות, ובהיפוך המדרגות בקו שמאל. והם אינם רוצים בגלגול והיפוך, להיותם חפצים רק בג"ר דשמאל, הנמשכים להם ממעלה למטה.
יב) משום שאינם חפצים במוחין הבאים בגילגול והיפוך, נופלים ואינם עומדים לתחייה. וע"כ, הרשעים נמחים מספרו של דוּמָה. כי הוא מקבל רק בחשבון מקו אמצעי, שהרשעים אינם כלולים ממנו. וע"כ, מי ידרוש אותם בעת תחיית המתים? כי שבעת תחיית המתים, יקבל המלאך מט"ט חשבון בבתי קברות, מן דוּמָה. אבל אותם הרשעים שאינם בחשבון של דוּמָה, מי ידרוש אותם לתחיית המתים? ומי יושב בחשבון שלהם? רומז בזה לקליפה הקשה, הנקראת סיחון, היושב בחשבון, שהוא הלעומת כנגד דוּמָה. כי דומה פירושו דממה, וסיחון הוא שיחה ודיבור. ואוי להם ואויי לחייהם ואויי למכאוביהם. בשבילם נאמר, ימחו מספר חיים, כי אינם עומדים לתחיית המתים.