רכד) ויהי הוא, טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת. כתוב, יוצאת. היה צריך לומר, באה, כמ"ש, והנה רחל בתו באה. שיורה, שהקב"ה הוציאה מכל אנשי העיר, שכולם היו רשעים. ורבקה יוצאת, ונפרדת מכלל בני העיר, שהיתה צדקת. ותרד העַינָה, כתוב עם ה'. והוא, כי נִקְרֶה לה שָׁמה, בארה של מרים, הנוקבא דז"א בעת שמאירה בהארת חכמה. ומשום זה כתוב העַינָה עם ה', הרומזת על הנוקבא, ה' תתאה של הוי"ה. גם העַינָה, הוא מלשון עיניים, שהוא שֵם החכמה. והמים היו עולים לקראת רבקה.
רכה) והנה רבקה יוצאת. כמ"ש, והנה בנות העיר יוצאות לשאוב מים. ולמה כתוב יוצאות, ולא כתוב הולכות, ולא באות? משום שהיו נסתרות כל היום, ובשעה ההיא לעת ערב, יצאו לשאוב מים. והעבד עשה לו זה לסימן.
כי אין הארת החכמה של הנוקבא מתגלית אלא בלילה, כמ"ש, ותקם בעוד לילה. וע"כ היא נבחנת מבחינת הארה הזאת, שהיא מסתתרת ביום ונגלית בלילה. כי יום הוא ז"א, המאיר בחסדים מכוסים מחכמה, כמו או"א עלאין, והארת החכמה מתגלית רק בהנוקבא לבדה בלי ז"א. וכשהנוקבא היא לבדה בלי ז"א, הוא חושך ולא אור, כלומר לילה. וע"כ הנוקבא מגלית הארתה רק בלילה ולא ביום.
כמ"ש, לעת ערב לעת צאת השואבות. כי העַינָה, כתוב עם ה', שהוא שם הנוקבא בעת שמאירה בהארת חכמה. ע"כ אין השואבות יוצאות לשאוב ממנה מימי החכמה, אלא לעת ערב, בשעה שפנה היום. כי מקודם לכן היא מסתתרת ואינה מאירה כמבואר. וכתוב, כי להיות השואבות דבוקות במדרגת הנוקבא, הן מסתתרות ג"כ ביום כמוה, ואינן נגלות לשאוב ממנה מימי החכמה אלא בלילה. וכתוב, שהעבד עשה לו זה לסימן, שאמר, ובנות העיר יוצאות לשאוב מים. כלומר, שאינן יוצאות ומתגלות, אלא רק לעת ערב, כמו הנוקבא העליונה, שאז ידע שכשרות הן, וימצא ביניהן בת זוגו של יצחק.
רכו) כשהגיע העבד לחרן, ומצא את רבקה לעת ערב, היה אז זמן תפילת המנחה. באותה שעה, שבא יצחק להתפלל תפילת המנחה, באותה שעה הגיע העבד אל רבקה. וכן באותה שעה ששוב הגיע יצחק לתפילת המנחה כמקודם לכן, הגיעה רבקה אליו. כמ"ש, ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. והיה זה כדי שימצא הכול במקום הצריך לו, כראוי להיות, שהכול נמשך בסוד החכמה.
וע"כ בא העבד לבאר המים. כי יצחק הוא קו שמאל דז"א, שתיקונו מתחיל לעת ערב בזמן תפילת המנחה. ולפיכך הן מציאת רבקה, והן ביאת רבקה אליו, היה באותו הזמן שמתחיל שליטתו, לעת תפילת המנחה. וגם מטעם זה, בא אז העבד אל באר המים, שהיא הנוקבא, בעת שמאירה מקו שמאל דז"א.