כג) ויהיו חיי שרה. אלו החיים הם כולם למעלה, בבינה. מאה שנה, שהוא כתר, למעלה. ועשרים שנה, שהם חו"ב, למעלה. ושבע שנים, שהם ז"ת, למעלה. שהם ג"ר וז"ת דבינה, שמשם קיבלה שרה החיים, שהם המוחין. בכולן נאמר שנה, ובשבע, נאמר שנים. שכתוב, מאה שנה, ועשרים שנה, ואח"כ, שבע שנים.
כד) אלא מאה שנה שָם כלל הכל, כלומר כתר, הכולל כל עשר הספירות, שכל אחת כלולה מעשר, והן מאה. כי נכלל שם מקום העליון הסתום מכל סתום, שהוא א"א, המאה ברכות שבכל יום. כלומר, שהוא משפיע מאה ברכות אל המלכות, בכל יום ממאה ספירות שבו. וא"א הוא הכתר דאצילות. וכן עשרים שנה, שהם חו"ב, נכלל בהם א"א, שהוא סתום מכל סתום. ומשום כך כתוב בהם שנה, לשון יחיד, שהוא סוד היחוד. כי מחשבה ויובֵל, שהם חו"ב, אינם נפרדים זה מזה לעולם. כי ג"ר מקושרים זב"ז כאחת.
כה) אבל ז' שנים, שהן ז"ת דבינה, הן נפרדות זה מזה. ויוצאות מכלל הסתום שלמעלה, שהוא א"א, כי הן עומדות למטה מפרסא דא"א שבחזה שלו. והפרסא מפסקת ביניהן לא"א. ואע"פ שהכל הוא יחוד אחד בשווה, אבל הז"ת נבחנים בדין ורחמים לכמה צדדים ודרכים. משא"כ למעלה בג"ר דבינה, שא"א מתלבש בהם מבחינת למעלה מחזה, ואין שם דין כלל. ומשום זה באלו שבע שנים כתוב בהם שנים, ולא שנה, כמו בג"ר. וכל ע"ס ג"ר וז"ת נקראים חיים. וע"כ כתוב, ויהיו חיי שרה, שהיו ממש, שנבראו ועמדו למעלה בע"ס דבינה.
כו) למה כתוב מיתת שרה יותר משאר נשים? כי כשנעקד יצחק, היה בן ל"ז שנה. וכיון שנעקד, מתה שרה, שכתוב, ויבוא אברהם. בא מהר המוריה, מעקדת יצחק. ואלו ל"ז שנה, מיום שנולד יצחק עד הזמן שנעקד, הם היו ודאי חיי שרה, כחשבון, ויהיו, שהוא בגימטריה ל"ז שנים. שהם מיום שנולד יצחק עד שנעקד. ובכדי להשמיענו זה, כתוב מיתת שרה בתורה.