יא) כשבא השמש, וכל השערים נסתמים, והלילה בא ונחשך, כמה גדודים נפתחים משלשלותיהם, והולכים ומשוטטים בעולם, וכמה ממונים עליהם שמנהיגים אותם. ויש ממונה גדול על כולם מצד השמאל. ואותו רשע בלעם, היה מצוי אצל ממונה הזה העליון מכולם בכשפיו. והיה אומר בכשפיו בלילה, בזמן ששולט עם כל החברה שלו, והממונה היה בא להימצא אצלו, ומודיעו מה שרוצה.
יב) כעין זה, ויבוא אלהים אל לבן הארמי, שהוא הממונה המצוי אצלו. ויבוא אלהים אל אבימלך. כולם כמו זה. בכל מקום קוראים אותו באלו הכשפים. וע"כ היה שכיח בלילה יותר מביום. משום שבלילה זמן שליטתו. וכל אלו מכשפים וחכמים היו לאבימלך, שכתוב, וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון, שהיה מכשף. וגם בלעם כמוהו.
יג) וע"כ בכולם כתוב אלהים ולא הוי"ה. שכתוב, ויבוא אלהים אל בלעם. ויבוא אלהים אל לבן. ויבוא אלהים אל אבימלך. שאלהים פירושו הממונה, הוא בא אליהם ולא הם אליו. כי אין מקום מוכן. איך נאמר שאלהים הוא ס"א? אלא שם הזה, אלהים, הוא משותף לכל, ואפילו עבודה זרה נקרא גם כן אלהים, אלהים אחרים. ובכלל אלהים אחרים הם ממונים האלו, שהם בכלל נקראים בשם אלהים. ואותו רשע היה אומר בכשפים, וקרא אותו, ובא אליו. ומשום כך כתוב, לינו פה הלילה, והשיבותי אתכם דבר, כאשר ידבר הוי"ה אלי. ולא כתוב אלהים. כי אותו רשע היה משבח עצמו ואמר הוי"ה, שהרי כתוב בו, ויבוא אלהים.