כא) העני אחוז בדין. וכל מאכלו בדין, במקום שנקרא צדק, מלכות. כמ"ש, תפילה לעני כי יעטוף. תפילה זו תפילה של יד, המלכות. כשאינה בזיווג עם ז"א, היא עניה ונקראת צדק. ומי שנותן צדקה לעני, עושה למעלה את השם הקדוש שלם כראוי, שמחברה עם ז"א המשפיע לה הכל. משום שצדקה היא עץ החיים, ז"א. וצדקה נותנת ומַשפעת לצדק, המלכות. וכשנותנת לצדק, אז מתחבר זה בזה, ז"א במלכות, והשם הקדוש נמצא שלם. מי שעושה התעוררות זו שלמטה, שנותן צדקה, הוא ודאי כאילו עשה את השם הקדוש בשלמות. כעין שעושה למטה כך מתעורר למעלה. וע"כ כתוב, אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. עושה צדקה, זהו הקב"ה. כביכול הוא עשה אותו.
כב) עני מקומו מלכות, שאיננה בזיווג עם ז"א, משום שהעני אין לו משלו כלום, אלא מה שנותנים לו. הלבנה, המלכות, אין לה אור משלה, אלא מה שנותן לה השמש, ז"א.
כג) עני חשוב כמת, משום שאותו מקום גרם לו, כי במקום מיתה הוא מצוי. כי המלכות הוא עץ הדעת טוב ורע, שאם זוכה הרי טוב וחיים, ואם אינו זוכה הרי רע ומוות. ומשום זה נקרא מת. ואותו שמרחם עליו, הוא נותן לו צדקה, וגורם שעץ החיים, שנקרא צדקה, שורה על עץ הדעת, שהוא אילן המוות, כמ"ש, וצדקה תציל ממוות. ונמצא, כמו שהאדם עושה למטה, שמחיה את העני, שנקרא מת, כן הוא עושה למעלה ממש, שמשרה אילן החיים על אילן המוות. אשרי חלקו שזכה לעשות שֵׁם הקדוש למעלה, ליחדה עם ז"א. משום זה עולה צדקה על הכל.
כד) הדברים האלו אמורים בצדקה לשמה, כי בזה מעוררת צדקה את הצדק, ז"א למלכות, לחברם יחד, ויהיה הכל שם קדוש כראוי. כי צדק אינו מתתקן ואינו נשלם אלא בצדקה. שכתוב, בצדקה תיכונָני. שזה נאמר לכנסת ישראל, המלכות. שרק בצדקה היא נשלמת. שכתוב, ועשיתם אותם. שזה נעשה ע"י התעוררות התחתון.