כה) ריגזו ואל תחטאו. שאדם צריך להרגיז יצר הטוב על יצר הרע, ויפה הוא. אבל בשעה שהחשיך הלילה, ואדם שוכב על מיטתו, כמה חוקרי דין, מלאכי חבלה, מתעוררים בעולם והולכים ומשוטטים. ובני אדם צריכים להתרגז מלפני הקב"ה ולירא ממנו, כדי שלא תימצא נפשו ביניהם, וינצל מהם. ואדם צריך, שלא יוציא מלה בפיו מהם, שלא ידבר ממציאותם כלל, כדי שלא יעורר אותם אליו, ולא ימצאו עימו. כמ"ש, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומוּ סלה. שלא יוציא מילה בפיו מהם.
כו) בשעה שישראל נמצאים זכאים לפני הקב"ה, כתוב, ונתתי שלום בארץ. זה הוא למעלה, שהקב"ה בא להתחבר עם כנסת ישראל. כי שלום, יסוד, בארץ, מלכות. אז, ושכבתם ואין מחריד. משום, והשבתי חיה רעה מן הארץ. זו היא חיה של מין רע שלמטה, היא אַגרת בת מַחלת, שהיא קליפה רעה, וכל החברה שלה, זהו בלילה. ביום, פירושו של והשבתי חיה רעה. הם בני אדם הבאים מן הצד שלה, מזיקי עולם. כמ"ש, וחרב לא תעבור בארצכם.
כז) אפילו חרב של שלום לא תעבור בארצכם כגון, פרעה נכו, שרצה לעבור דרך ארץ ישראל ולא עזבו יאשיהו המלך. וחרב לא תעבור, החברה שלה, הבאים מצד הקליפה. והשבתי חיה רעה, שהקליפה בעצמה לא תשלוט בארץ. ואפילו העבָרה בעלמא לא תעבור עליכם, ואפילו חרב של שאר העמים, ואפילו אדם אחד מזווין, לא יעבור עליכם.
כח) וזה דרש יאשיהו המלך, שלא הניח לעבור חייליו של פרעה נכו בארץ, שנתפס בעוונותיהם של ישראל, וע"כ נהרג אז, כמ"ש, רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם. למדנו, אם ראש העם הוא טוב, כל העולם ניצולים בזכותו. ואם ראש העם אינו ישר, כל העם נתפסים בעוונו. והרי יאשיהו, שהיה ראש כשר ומעשיו ישרים, למה נתפס בעוונותיהם של ישראל?