נב) אלה דברי הברית. דברי הברית, דברי הגבורה היה צריך לומר? והללו, הקללות שבתורת כהנים נאמרו מפי הגבורה. והללו, שבמשנה תורה, מפי עצמו של משה.
נג) אלו ואלו הם דברי הברית, כי אע"פ שמפי הגבורה היו הדברים, דִברי ברית הם, מפני שתלויים בו טוב ורע. טוב, בא מצדיק, יסוד. רע, בא מן הדין, צדק, מלכות. וצדיק וצדק, יסוד ומלכות, הם ברית. וע"כ דברים אלו דברי הברית. וברית, יסוד ומלכות, קשורים יחד. ומשום זה זכור ושמור, ת"ת ומלכות, קשורים יחד. זכור ביום, שמור בלילה. והם יחד, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. הרי שברית, יסוד ומלכות ביחד, שאין ז"א מחובר במלכות אלא ע"י יסוד. ומשום זה כתוב ברית, כי ודאי דברי הברית הם. התוכחה שבתורת כהנים ושבמשנה תורה, ובכל מקום שנזכר ברית, הוא במקום הזה.
נד) כך הוא. ומשום זה שבת, שהוא זכור ושמור, יסוד ומלכות, נקראת ברית, שכתוב, ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם ברית עולם. והכל דבר אחד. ומקום זה, יסוד ומלכות ביחד, נקרא ברית בכל המקומות.
נה) ונתתי שלום בארץ. שלום, יסוד, שלום הארץ. שלום בית, שלום העולם. כי המלכות נקראת ארץ ונקראת בית ונקראת עולם. וייסרתי אתכם, אף אני שֶׂבַע. שבע, צדק, מלכות מצד הדין. וזה ברית, משום זה, דברי הברית הם. כי השלום מיסוד, והיסורים ממלכות, וזה וזה מופיעים מיסוד ומלכות, כשהם בזיווג יחד, שהוא ברית.
נו) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם. ואף גם זאת, ואף, כמ"ש, אף אני, ז"א גם, לרבות כנסת ישראל, שנקראת זאת, המלכות, שאינה עוזבת אותם לעולם. בהיותם בארץ אויביהם, בהיותם הכל יחד. לא מאסתים ולא געלתים, אע"פ שאיני מתחבר בהם. להפר בריתי איתם, כי אם איני גואל אותם, הרי בריתי נחלק, שמתבטל הזיווג של יסוד ומלכות. ומשום זה כתוב, להפר בריתי איתם.