קעז) ומשום זה שעשה לוויה זכה, וה' אמר, המכסה אני מאברהם אשר אני עושה, כי לא יעשה ה' אלקים דבר. אשריהם צדיקי העולם שהקב"ה רצה בהם, וכל מה שהוא עשה בשמיים ועתיד לעשות בעולם, עושה ע"י הצדיקים, ואינו מעלים מהם כלום.
קעח) משום שהקב"ה רוצה לשתף עימו הצדיקים, כדי שיבואו ויזהירו את בני האדם שישובו מעוונותיהם ולא יענשו מדין העליון, ולא יהיה להם פתחון פה אליו לומר שלא הוזהרו ולא ידעו. משום זה הקב"ה מודיע להם הסוד שיעשה בהם דין. ועוד, שלא יאמרו שמעניש אותם בלי משפט.
קעט) אוי להם לרשעים שאינם יודעים ואינם מסתכלים לדעת ואינם יודעים להישמר מעוונותיהם. ומה הקב"ה, שכל מעשיו אמת ודרכיו משפט, אינו עושה כל מה שעושה בעולם, עד שמגלה אל הצדיקים, כדי שלא יהיה לבני אדם פתחון פה עליו, בני אדם עצמם. לא כל שכן, שיש להם לעשות דבריהם, באופן שלא ידברו בני אדם שִׂטנה עליהם. וכן כתוב, והייתם נקיים מה' ומישראל.
קפ) ויש לצדיקים, לעשות שלא יהיה פתחון פה לבני אדם על הקב"ה, ויזהירו אותם, אם חוטאים ואינם משגיחים על עצמם להישמר, שיהיה למידת הדין של הקב"ה פתחון פה לקטרג עליהם, וינצלו ממידת הדין ע"י שיעשו תשובה ומעשים טובים.
קפא) הקב"ה נתן כל הארץ לאברהם שיהיה לו נחלה וירושה לעולם. שכתוב, כל הארץ אשר אתה רואה. וכתוב, שא נא עיניך וראה. ואחר כך כשהקב"ה היה רוצה לעקור ולהחריב סדום ועמורה, אמר הקב"ה, כבר נתתי את הארץ לאברהם, והוא אב אל כולם, שכתוב, כי אב המון גויים נתתיך, ולא יאה לי להכות הבנים ולא להודיע לאביהם, שקראתיו אברהם אוהבי. ועל כן אני צריך להודיעו, ומשום זה, וה' אמר, המכסה אני מאברהם אשר אני עושה.
קפב) בוא ראה את הענווה של אברהם, שאף על פי שאמר לו הקב"ה, זעקת סדום ועמורה כי רבה, ועם כל זה שהתמהמה עימו והודיע לו שרוצה לעשות דין בסדום, לא התפלל לפניו שיציל את לוט ולא יעשה עימו דין, כדי שלא לבקש שכר על מעשיו.
קפג) ואע"פ שלא בקש, שלח הקב"ה ללוט והציל אותו בשביל אברהם, שכתוב, ויזכור אלקים את אברהם, בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט.
קפד) אשר ישב בהן לוט. נקראו על שמו, משום שכולם היו רשעים ולא נמצא מי שיהיה לו זכות, חוץ מלוט. מכאן למדנו, שבכל מקום שיושבים שם רשעים הוא חרוב. כי מהכתוב שאומר, אשר ישב בהן לוט, משמע שבשביל כל שאר שישבו שם לא נחשב לישוב, אלא כמו חרב ושממה מאין יושב, שהוא מטעם היותם רשעים.
קפה) אשר ישב בהן לוט. וכי בכולם היה יושב לוט? אלא משום שבשבילו היו יושבים בערים, ולא נחרבו, על כן נקראו על שמו. ואם תאמר שהיה בזכותו של לוט, לא כן, אלא בזכותו של אברהם.
קפו) השירות שאדם עושה אל הצדיק מגן עליו בעולם, ואף על פי שהוא רשע, הוא לומד מדרכיו ועושה אותם.
קפז) כי בשביל שלוט נתחבר עם אברהם, אע"פ שלא למד ממנו את כל מעשיו, למד ממנו לעשות טובה עם הבריות כמו שעשה אברהם. אחר שלוט נכנס ביניהם, היה מיישב לכל אלו הערים כל אותו זמן שהיו מיושבים, וע"כ כתוב, אשר ישב בהן לוט.
קפח) השכינה לא סרה מעם מאברהם באותו הזמן שהקב"ה היה עימו. והרי השכינה עצמה הייתה מדברת עימו ולא הקב"ה לבדו? כי במדרגה הזו נגלה עליו הקב"ה, שכתוב, וארא אל אברהם... באל שדי, שהוא השכינה.
קפט) כתוב, ויאמר ה' זעקת. תחילה כתוב, וה' אמר, שפירושו הוא ובית דינו, השכינה. ולבסוף כתוב, ויאמר הוי"ה, שהוא מדרגה העליונה, שנגלה לו על מדרגה התחתונה שהיא השכינה.
קצד) יש יותר מחמישים פרשיות בתורה כי הם נ"ג פרשיות, שכל אחד מה' ספרים שבתורה כלול מיוד דיברות, עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, והם חמישים.
קצו) ל"ב נתיבות החכמה, כשזו"ן שהם כ"ב אותיות, עולים למ"ן לבינה, שהיא יוד ספירות, נעשים בבינה ל"ב בחינות, ל"ב נתיבות החכמה, כ"ב מזו"ן ועשרה מבינה עצמה, כי בינה מעצמה חפיצה רק בחסדים. אלא כשזו"ן עולים אליה למ"ן, היא עולה לראש א"א ונעשית שם לחכמה. ונקראת אז ל"ב נתיבות החכמה. לפעמים הם כלולים בשמונה, בבינה, שבה רק שמונה ספירות מבחינתה עצמה ולמטה, שחסרה כתר וחכמה, ג"ר שלה, ואז אינה נבחנת לל"ב נתיבות החכמה, אלא רק לשלושים מעלות. מטעם שחסרה מחכמה, והם רמוזים בדברי אברהם, אולי יש שם שלושים.