ריח) ויגש אברהם ויאמר האף. מי ראה אב רחמן כמו אברהם. בנח כתוב, ויאמר אלקים לנח, קץ כל בשר בא לפני. ושתק ולא אמר כלום ולא ביקש רחמים. אבל אברהם, בשעה שאמר לו הקב"ה זעקת סדום ועמורה, מיד כתוב, ויגש אברהם ויאמר, האף תספה צדיק עם רשע.
ריט) אף אברהם לא עשה בשלמות כראוי. נח לא עשה כלום, לא ביקש על צדיקים כאברהם ולא ביקש אף על הרשעים כמשה. אברהם תבע משפט כראוי, שלא ימות צדיק עם רשע, והתחיל מן חמישים צדיקים עד עשרה. עשה ולא השלים, כי לא ביקש רחמים בין אם יש צדיקים ובין אם אין צדיקים. כי אמר אברהם איני רוצה לתבוע שכר על מעשי, שלא האמין בעצמו שיש לו שכר עד לבקש בזכותו לפטור את הרשעים מן הדין.
רכ) אבל מי עשה בשלמות כראוי, זה משה. כיוון שאמר לו הקב"ה סרו מהר מן הדרך, מיד כתוב, ויחל משה את פני ה' אלקיו, עד שאמר, ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מָחֵני נא מספרך אשר כתבת. ואף על פי שכולם חטאו לא מש משם עד שאמר לו, סלחתי כדברך.
רכא) אבל אברהם לא התחשב, אלא אם נמצא בהם צדיקים. ואם אין בהם צדיקים, לא התפלל. ועל כן לא היה עוד איש בעולם שיגן על דורו כמו משה, שהוא רועה הנאמן.
רכב) ויגש אברהם ויאמר, שהתקין את עצמו לבקש את זה, אולי ימצאון שם חמישים. התחיל מחמישים שהוא התחלה לדעת, עד עשרה שהוא סוף כל המדרגות. כי ה' קומות יש בכל מדרגה זה למטה מזה היוצאות על ה' בחינות המסך, ונמצא בקומת כתר חמישים ספירות שהם ה' ספירות כח"ב תו"מ שבכל אחת עשרה ספירות. ובקומת חכמה רק ארבעים ספירות, כי חסרה ע"ס דכתר. ובקומת בינה שלושים ספירות, כי חסרים ג"כ ע"ס דחכמה. ובקומת ת"ת עשרים ספירות, כי חסרים גם ע"ס דבינה. ובקומת מלכות רק עשר ספירות, והיא סוף כל המדרגות.
רכג) עד עשרה שהתפלל עליהם אברהם. אלו הם עשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים, שבהם מיתתקנות עשר ספירות המלכות לעלות אל הבינה. משום זה התחיל להתפלל מחמישים עד עשרה, שהם ע"ס המלכות בתיקון עשרת ימי תשובה. וכיוון שהגיע לעשרה, אמר מכאן ולמטה, ששם המלכות שאינה נמתקת בבינה, אינו מקום העומד בתשובה, אינו נמתק בבינה הנקראת תשובה, משום זה לא ירד לבקש על למטה מעשרה.