רכד) ויבואו שני המלאכים סדומה. כתוב, וילך ה' כאשר כילה לדבר אל אברהם. כי מאחר שהשכינה נפרשה מאברהם, ואברהם שב למקומו, אז ויבואו שני המלאכים סדומה בערב, כי מלאך אחד נסתלק עם השכינה ונשארו שניים אלו.
רכה) כיוון שראה אותם לוט, רץ אחריהם. וכי כל אלו שהיו באים לעירו היה מכניסם לביתו ונותן להם לאכול ולשתות. ובני עירו לא הרגו אותו, והלוא בִתו של לוט שנתנה פת לחם לעני אחד ונודע להם זה, משחוה דבש, והושיבוה בראש הגג עד שהדבורים אכלוה.
רכז) אלא משום שהיה בלילה, חשב שבני עירו לא יראו אותו, ועם כל זה, כיוון שנכנסו לבית, נאספו כולם וסבבו את הבית.
רכח) למה רץ לוט אחרי המלאכים? רץ לקראתם, שראה עימהם צורתו של אברהם. כתוב, וירא לוט וירץ לקראתם משום שראה השכינה שורה עליהם.
רכט) וירא לוט וירץ לקראתם, ויאמר, הנה נא אדני, באלף דלת נון יוד, שם השכינה. ובספרים שלנו לא כתוב וירץ לקראתם, אלא ויקם לקראתם. ונראה דעת הזוהר, אשר ויקם לקראתם, המובן הוא שקם ורץ לקראתם, ואם לא כן, היה צריך לומר ויקם מפניהם. כתוב, סורו נא, גשו נא היה צריך לכתוב? אלא רצה להסב אותם מסביב הבית, ולא יכנסו לבית בדרך הרגיל כדי שבני העיר לא יראו אותם, ומשום זה אמר סורו נא.
רל) כתוב, כי הוא לקצות הארץ יביט, תחת כל השמיים יראה. כמה יש להם לבני אדם להסתכל במעשיו של הקב"ה ולעסוק בתורה יום ולילה. כי כל מי שעוסק בתורה, הקב"ה משתבח בו למעלה ומשתבח בו למטה, כי התורה היא עץ חיים לכל אלו העוסקים בה, לתת להם חיים בעולם הזה ולתת להם חיים בעולם הבא.
רלא) כתוב, כי הוא לקצות הארץ יביט. כדי לתת להם מזונות ולכלכל אותם בכל מה שהם צריכים. ארץ היא המלכות. קצות הארץ, כל הנמשכים ממנה, משום שהוא משגיח בה תמיד. שכתוב, עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.
רלב) משום שארץ זו, המלכות, כתוב בה, ממרחק תביא לחמה. ואחר כך היא נותנת טרף ומזון לכל חיות השדה שהם המלאכים דבי"ע. שכתוב, וַתָקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה.
רלג) על כן כתוב, כי הוא לקצות הארץ יביט, תחת כל השמיים יראה, לכל בני העולם, לתת להם מזונות וכלכלה לפי צרכו של כל אחד ואחד. שכתוב, פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון.
רלד) כי הוא לקצות הארץ יביט. היינו, להסתכל במעשה בני אדם ולהשגיח בכל מה שבני אדם עושים בעולם. תחת כל השמיים יראה, שמסתכל ורואה את כל אחד ואחד.
רלה) כיוון שראה הקב"ה מעשה סדום ועמורה, שלח אותם המלאכים להשחית את סדום. כתוב, וירא לוט, היינו שראה את השכינה. וכי מי יכול לראות את השכינה? אלא ראה אור אחד מאיר ועולה על ראשיהם, ואז אמר, הנה נא אדני, באלף דלת, שהוא שם השכינה. ובשביל השכינה, אותה הארה שהיה מאיר על ראשיהם, אמר, סורו נא אל בית עבדכם.
רלו) ולינו ורחצו רגליכם. אברהם לא עשה כך, אלא בתחילה אמר, ורחצו רגליכם, ואחר כך, ואקחה פת לחם. אבל לוט אמר, סורו נא... ולינו, ואחר ורחצו רגליכם. כדי שלא יכירו בהם בני אדם, שאם ירגישו בהם, יאמרו שעתה באו אליו, שהרי עוד לא רחצו רגליהם מן הדרך.
רלז) משום שכך היו עושים האורחים שנכנסו שמה, שלנו ברחוב, כי לא היה אדם שיאספם הביתה, וע"כ אמרו, לא כי ברחוב נלין. כתוב, ויפצר בם מאד.
רלח) כאשר הקב"ה עושה דין בעולם, שליח אחד עושה אותו, ועתה בהפיכת סדום אנו רואים ב' שליחים, כמ"ש, ויבואו שני המלאכים סדומה. וכי לא די מלאך אחד? ומשיב, אלא אחד היה. ומה שאומר הכתוב שני מלאכים, אחד היה להוציא את לוט ולהציל אותו, ואחד היה להפך העיר ולהשחית הארץ, ומשום זה היה רק אחד בהפיכת סדום.