רנ) וה' המטיר על סדום ועל עמורה. הנה יום ה' בא אכזרי. הנה יום ה' זה בית דין של מטה, הדינים הנמשכים מהמלכות בעת שהיא בהארת השמאל, נקודת השורוק, מטרם שנכלל ע"י קו אמצעי, ומכנה גזרת דין. בא, פירושו בא תמיד לכל התחלת הזיווג. הבאה אלי, משום שאיני עושה דין עד שנכנס ומקבל רשות.
ב' פעולות נוהגות בכל זיווג:
- נטילת רשות. שאין הנוקבא מתפייסת לזיווג עם ז"א מטרם שממשיך לה הארת השמאל, הארת נקודת השורוק, וע"כ נבחן המשכת הארת השמאל לבחינת נטילת רשות לזיווג.
- גזר דין. ובעת שז"א מקבל רשות מן הנוקבא, בעת שממשיך לה הארת השמאל, באותו רגע כל בעלי הדין מקבלים רשות מז"א לפעול הדינים, כי אין הארת שמאל בלי גילוי הדינים, כי ע"כ נקראת גזרת דין. וזה בא לפני ליטול רשות, כי בא בתחילת כל זיווג.
רנא) הנה יום ה' בא, זהו המחבל של מטה, מלאך המוות. כשהוא נוטל את הנשמה, נקרא אכזרי. וכתוב, ועבירה... לַשׂוּם הארץ לְשָמה, זהו סדום ועמורה שנהפכו והיו לשָמה. וחטאיה ישמיד ממנה, אלו יושבי הארץ ההיא.
רנב) כתוב אחריו, כי כוכבי השמיים וכסיליהם. כי מן השמיים המטיר עליהם אש והעבירם מן העולם, ואחר כך כתוב, אוקיר אנוש מפז. זהו אברהם, שהקב"ה העלה אותו למעלה מכל בני העולם.
רנג) המקראות האלו הן על יום שנחרב בית המקדש. שביום ההוא נחשכו העליונים והתחתונים ונחשכו הכוכבים ומזלות. או שהן על יום שהקב"ה יקים את כנסת ישראל מן העפר לעת הגאולה, ויום ההוא יהיה ידוע למעלה ולמטה. שכתוב, והיה יום אחד הוא יודע לה'. ויום ההוא יום של נקמות, שעתיד הקב"ה לנקום משאר עובדי עבודה זרה.
רנד) וכאשר הקב"ה יעשה נקמות בשאר העמים עובדי כו"מ, אז נאמר אוקיר אנוש מפז. זהו מלך המשיח שיתעלה ויתכבד על כל בני העולם, וכל בני העולם יעבדו וישתחוו לפניו. שכתוב, לפניו יכרעו ציים... מלכי תרשיש.
רנה) אף על פי שנבואה זו נאמרה על בבל, עם כל זה על הכל נאמרה. כי כתוב בפרשה זו, כי ירחם ה' את יעקב. וכתוב, ולקחום עמים והביאום אל מקומם. הרי שאין נבואה הזו מיוחדת דווקא לבבל.
רנו) וה' המטיר על סדום. זהו מדרגה של בית דין של מטה שמקבל רשות מלמעלה. והויה, יורה הוא, ובית דינו הוא, ז"א. ובית דינו, הנוקבא, שהיא בית דין של מטה. ומדרגה של בית דין שלמטה, גזרת דין. שעל כן כתוב, וה', שגם ז"א נזכר בפעולה זו, כי גזרת דין לא פעלה הדין דסדום עד שקיבלה רשות מלמעלה, מז"א, המרומז בהשם, והויה. פעל הדין ברחמים, שכתוב, מאת הוי"ה מן השמיים, הויה, הרחמים, כדי שימצא הדין ברחמים. הרחמים כאן, שכתוב, ויהי בשחת אלקים... ויזכור אלקים את אברהם. ואח"כ יצאו מלוט שתי אומות שלמות, וזכה שיצאו ממנו דוד ושלמה המלך.
רנז) ויהי כהוציאם אותם החוצה, ויאמר הימלט על נפשך. בשעה שהדין שורה בעולם, שאדם אינו צריך להימצא בשוק, כי מאחר שהדין שורה, אינו משגיח להבדיל בין צדיק לרשע. וע"כ אדם אינו צריך להימצא שמה. משום זה נסתתר נח בתיבה, כדי שלא יביט בעולם בשעה שהדין נעשה. וכן כתוב, ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר, עד שהדין כבר נעשה. ומשום זה כתוב, ויאמר הימלט על נפשך, אל תביט אחריך.
רנח) הדין שעשה הקב"ה בהמבול והדין שבסדום שניהם היו דינים של גיהינום, כי הרשעים שבגיהינום נידונים במים ובאש.
רנט) סדום נידונה בדינו של גיהינום, שכתוב, וה' המטיר על סדום ועל עמורה גּופרית ואש מאת ה' מן השמיים. זה נידון מבחינת מים, וזה נידון מבחינת אש, וזה וזה הוא דינו של גיהינום. והרשעים שבגיהינום בב' בחינות דינים אלו נדונים, כי יש גיהינום של שלג שהוא מים, ויש גיהינום של אש.
רס) הדין של הרשעים בגיהינום הוא י"ב חודשים, ושם הם מתלבנים, מטהרים. ואחר כך הקב"ה מעלה אותם מגיהינום, ויושבים על פתחו של גיהינום. ורואים את הרשעים הנכנסים שם ודנים אותם, והם מבקשים רחמים עליהם. ואחר כך הקב"ה מרחם עליהם ומעלה אותם גם מפתחו של גיהינום ומביאם אל המקום הנצרך להם. מיום ההוא ואילך הגוף נשתכך בעפר, והנשמה יורשת מקומה כראוי לה.
רסא) אפילו בני המבול לא נדונו אלא באש ומים, מים קרים ירדו מלמעלה, ומים רותחים מלמטה, מן התהום, ונדונו בב' דינים. משום שהדין של מעלה בב' דינים, מים ואש. משום זה היה בסדום גופרית ואש. שגופרית הוא ממים כנודע.
רסב) אם יקומו אנשי סדום לעתיד ליום הדין? אלו של סדום ועמורה לא יקומו לדין לעתיד בעת תחיית המתים. כתוב, גופרית ומלח שריפה כל ארצה... אשר הפך ה' באפו ובחמתו. אשר הפך ה', בעולם הזה. באפו, בעולם הבא. ובחמתו, בזמן שעתיד הקב"ה להחיות המתים.
רסג) כמו שארצם נאבד לעולם ולעולמי עולמים, כן נאבדו גם הם לעולם ולעולמי עולמים. הדין של הקב"ה הוא דין כנגד דין, מידה כנגד מידה. הם לא היו מחזירים נפש העני במאכל ומשקה, כן גם הקב"ה אינו מחזיר להם נפשם לעולם הבא. ומה שהזוהר אומר לעולם הבא, הוא בדיוק משום שלומד מארצם. וארצם נאבד רק במשך זמן ששת אלפים שנה, שאז היא נקרא לעולם ולעולמי עולמים, אבל בגמר התיקון תחזור סדום לקדמותה, כמ"ש, ואחותך סדום ובנותיה תשבנה לקדמותן. וע"כ גם בנפשם אינו אומר בזמן התחייה, אלא אומר רק לעוה"ב, הנוהג רק במשך ששת אלפים שנה.
רסד) הם נמנעו מליתן צדקה שנקראת חיים, אף הקב"ה מנע מהם חיים בעולם הזה ובעולם הבא. וכמו שהם מנעו מבני העולם אורחות ושבילים שלהם, כן מנע הקב"ה מהם אורחות ושבילים של הרחמים מלרחם עליהם בעולם הזה ובעולם הבא.
רסה) כל בני העולם יקומו לתחיית המתים ויקומו לדין. ועל אנשי סדום כתוב, ואלה לחרפות ולדיראון עולם. והקב"ה בעל הרחמים, כיוון שדן אותם בעולם הזה וקיבלו הדין, אינם נידונים לעתיד בכל הדינים, אלא במקצתם.
רסו) כתוב, וישלח את לוט מתוך ההפיכה. מהו בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט, והלוא ישב רק באחת מהן? אלא בכולם התיישב לוט, שכתוב, ולוט ישב בערי הכיכר, ויאהל עד סדום, אלא שלא קיבלו אותו חוץ ממלך סדום שקיבלו בסדום, בשביל אברהם שהחזיר לו הנפש והרכוש שאיבד במלחמת ד' המלכים.
רסח) בין אבנים יש מרגלית אחת, הנוקבא דז"א, טובת מראה ויפת תואר. מקום קיבוץ העשן והאש הלוהט בשבעים פנים. הארת השמאל שבנוקבא מטרם התכללותה בימין, שאז היא מקום הדינים, אש לוהט וקיטור הכבשן. על מלתחה, מקום קיבוץ בגדים, ע' פנים לוהטות לד' רוחות העולם, חו"ב תו"מ.
רסט) אלו ע' פנים מתבארים מן ג' גוונים, לבן אדום ירוק. גוון המלכות, שחור, אין שם. אלו זיקים נכללים בזיקים שמנוצצים לד' רוחות העולם חו"ב תו"מ. כלומר, אע"פ שאלו ע' פנים אין בהם אלא ג' פנים, אריה שור נשר, חג"ת, וחסרים פני אדם, הנוקבא. עם כל זה כשנכללים זה מזה נכלל הנוקבא ג"כ עם החג"ת, ויש ג' פנים בכל אחד ואפילו בהנוקבא. באופן שיש ג' פנים בפני אריה, וג' פנים בפני שור, וג' פנים בפני נשר. וג' פנים בפני אדם. שהם י"ב פנים. שג' פנים יש בכל אחד מחו"ג תו"מ, ופני אדם חסר בכל אחד מחו"ג תו"מ, וחסר גוון הנוקבא, והם על כן י"ב, חו"ב תו"מ שיש בכל אחד ג' גוונים. וכאן יש ניצוץ חזק מצד שמאל הנאחז בשמיים, ז"א. שמכוח הארת ניצוץ הזה נמצא כל בחינה ובחינה מי"ב הבחינות מקבלת מז"א שישה קצוות שהם חג"ת נה"י.
ונתבאר ג' בחינות בע' פנים הללו:
א. שעיקרם הם רק ג' גוונים חו"ב ות"ת, וחסר שם הנוקבא.
ב. שמבחינת התכללותם זה בזה יש גם בהנוקבא אלו ג' בחינות, ומכאן נעשו אלו ג' גוונים לי"ב בחינות.
ג. התאחדותם בז"א, וכל בחינה מי"ב בחינות מקבלת ו"ס חג"ת נה"י.
ומכאן נעשו למספר ע' בחינות, כי שש פעמים י"ב הם ע"ב. ועיקרם רק ע', ע' סנהדרין וב' עדים. ומאלו ע' פנים נמשכים ע' מלאכים. שהם בית דינה של המלכות. ואלו שבעים בחינות, הדין שבהם נשקט והספרים פתוחים, כלומר, אע"פ שהספרים שבהם כתוב הדין פתוחים ונראים לכל, עם כל זה הדין נשקט ואינו פועל כלום, והוא מלכות דמידת הדין הגנוזה בהם כמ"ש זכה הוא טוב.
רע) מכאן יוצאים חיצים וחרבות ורמחים ואש של המגדל. כי ג' הגוונים הנמשכים מג' נקודות, חולם שורוק חיריק, נכללו בכל הד' ואפילו בהנוקבא. וע"כ כשהיא בדינים דהארת שמאל, נמשכים מכוח החולם שבה בחינת חיצים שהורגים מרחוק. וכן מעליית המלכות לבינה, נחצה הבינה ונפלה ממנה, חציה התחתונה ואור הג"ר נתרחק ממנה. ובכוונה עשתה כן הבינה, בסוד הנשר שהוא רחמני על בניו, ואומר מוטב שיכנס החץ בי ואל יכנס בבני. מכוח נקודת השורוק שבה נמשכים חרבות שהורג מקרוב, וכן כל הדינים שבשורוק נמשכים מכוח קרבת אור הג"ר דחכמה כנודע. ומכוח נקודת החיריק שבה נמשכים רמחים שכוללים שניהם, שהורג מקרוב כמו חרב, וכן זורקים אותו ומכה מרחוק כמו חץ, כי הוא כולל את שניהם.
וכללות ג' דינים הללו עושה בהנוקבא בחינת אש לוהטת שהיא נקראת האש שבהמגדל, הנוקבא. ונאחז בהנוקבא אש חזקה היוצאת משמיים, מז"א. וכשנאחז אש העליונה, הדינים שבז"א, באלו שלמטה, בע' דינים של הנוקבא, אין עוד מי שיוכל לשבור את הכעס ואת הדין של הדינים שבנוקבא.
רעא) העיניים לוהטות כלשונות אש. ז"א יורד עימהם לעולם, בעיניים לוהטות. אוי למי שיפגוש בו כשהוא חגור בחרבות, הדינים הנמשכים מנקודת השורוק הנקראים חרבות. בידו חרב חדה ואינו מרחם על טוב ועל רע, כי הפסק דין של אותם שבעים גוונים יורד ביד שמאל ברשות הייחוד שנתאחד בו צד השמיים.
רעב) בכמה דינים הוא מתהפך, בכל יום מתהפך לכמה גוונים, שמקבלים כל פעם צורה אחרת. כל מיני הדינים הנמצאים בכלי זעמו של הקב"ה נראים בו, ואלו הדינים יושבים ברומו של עולם ובני אדם מחמת סכלותם, אינם מסתכלים בהם.
רעג) גופרית ואש, הפסולת של מים והפסולת של אש שהותכו מן שמיים ונתאחדו זה בזה וירדו על סדום. כי שמיים, אש ומים, ימין ושמאל, שנתחברו בז"א ושמים אותיות אש ומים. וע"י עוונות התחתונים נפרדו ונעשו כמחלוקת בין אש ומים שהם ב' הקווים ימין ושמאל, ונבחן שהם הותכו, ופסולת הימין גופרית ופסולת השמאל אש, ואלו ב' מיני הדינים שנתחברו, הפכו את סדום.
רעד) עשרה שמות תיקונים ברשות המלך, עשר ספירות. עשר ולא ט' ולא י"א. ועם כל זה עולים לחשבון גדול, לחשבון ע"ב שמות. שבעים גוונין הלוהטים לכל צד יוצאים מן ע"ב שמות. שבעים גוונין נחקקו ונעשו לע' שמות של המלאכים שהם השמיים, יוצאים מע"ב שמות של השמיים שהוא ז"א, ויש בהם ג' בחינות כנגד ג' קווים דז"א. וע"כ הנמשכים מקו ימין מסודרים בראשי תיבות של א"ב ביושר, והנמשכים מקו שמאל מסודרים בר"ת של תשר"ק צפע"ס שהם א"ב למפרע המורים על דין, והנמשכים מקו אמצעי מסודרים בר"ת של תשע הנקודות: קמץ, פתח, צירי, סגול, שווא, חולם, חיריק, שרק, ושורוק, שמכנים אותו, מלאפום.
רעח) כאשר מתחברים כולם כאחד, בכוחו של העליון, ז"א, אז נקרא והויה, שפירושו הכל בכלל אחד, ז"א ונוקבא וע' המלאכים שמתחתיה. מאת הויה מן השמיים, שם הקדוש שנחקק בע' שמות אחרים, השמיים, ז"א, שם ע"ב שבמוחין דז"א, ועיקרו הוא ע'. ואלו הם ע' דז"א השולטים על ע' דינים דנוקבא, והויה, ואלו ע' שמות שבקדושה, שבמוחין דז"א, הויה בלי ו', ונקרא שמיים.
רעט) ע' דינים שבנוקבא מקבלים מע' שמות דז"א. והויה הכולל ע' דינים מקבל מן הויה, ע' שמות דז"א. התחתונים, ע' דינים, תלויים בעליונים, ע' שמות דז"א, והכל קשר אחד. שמתקשרים זה בזה ומאירים בבת אחת, ובזה מתגלה הקב"ה בכבודו. ששמיים, ע', הויה בלי ו', ע"ב שמות היוצאים מג' הפסוקים: ויסע, ויבוא, ויט.
רפא) ואלו הם ע' השמות השולטים על ע' מדרגות התחתונות שהם והויה עם ו'. ואלו הם ע' השמות שהם הויה בלי ו' שנקרא שמיים, ז"א. ז' רקיעים, ז"ס דז"א, שכל אחד כלול מעשר, שעולים לע' שמות של השם הקדוש, הויה. וזה הוא שכתוב, והויה המטיר. שהם ע' דינים דנוקבא. מאת ה' מן השמיים, שהם ע' השמות של השם הקדוש הויה.
רפב) סתר שבסתרים נמסר לחכמים, אשר שם זה שנקרא שמיים, ממנו נברא סוד הנסתר שנקרא אדם. שחשבון אברי גופו הם רמ"ח אברים. משמים, מז"א בהמוחין דע"ב שמות, נמשך האדם, וע"כ נברא באדם רמ"ח אברים שהם כנגד רי"ו האותיות שבע"ב שמות ול"ב נתיבות החכמה.
רפג) חשבון אותיותיו של ע"ב שמות הוא רי"ו. כי בכל שם יש ג' אותיות, וג' פעמים ע"ב הוא רי"ו. ע"ב הוא הסוד והנסתר, כלל כל התורה, ונכלל בכ"ב אותיות ועשרה מאמרות שבגי' ל"ב, שהוא ל"ב שבילים של החכמה. שם רי"ו אותיות ועם ל"ב שבילים שנכללו בו עולים יחד רמ"ח, והם רמ"ח אברים של הגוף.
זו"ן נקראים כ"ב אותיות, ועשרה מאמרות, עשר ספירות דבינה. המוחין דע"ב מתגלים ע"י עליית זו"ן למ"ן אל בינה, שנתחברו כ"ב אותיות דזו"ן עם ע"ס דבינה, לפיכך מכונה עליית מ"ן הזו בשם ל"ב שבילים דחכמה או ל"ב נתיבות החכמה, ללמד שכל החכמה המתגלה באצילות, מתגלים רק בשבילים הללו. וכיוון שז"א הוא הגורם לאלו המוחין, ע"כ נחקקו בו, רמ"ח בחינות שיורה על ל"ב שבילים ורי"ו אותיות המתגלים ע"י ל"ב שבילים, והם רמ"ח אברים שבגוף. ומטעם זה מכונה ז"א עצמו ג"כ בשם אדם שיורה על התפשטות מוחין הללו בו.
רפד) וזה שז"א נקרא אדם, השולט על הכיסא, שהוא ע' דינים וע' מלאכים הנמשכים מהם, שהם מכונים כיסא. וכמ"ש, ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. ז"א המכונה אדם, ממעל הכיסא, שהוא הנוקבא וע' דינים שבה. וכמ"ש, והוי"ה המטיר על סדום, שהוא הנוקבא וע' דינים שלה, כיסא, מאת הויה מן השמיים שהוא ז"א שממעל הכיסא.
רפה) סדום, הגזר דין שלהם היה על שמנעו את עצמם מלעשות צדקה. כמ"ש, ויד עני ואביון לא החזיקה. ומשום זה הדין שלהם היה מהשמיים, כי צדקה ושמיים הוא אחד. וכתוב, כי גדול מעל שמיים חסדך, הרי שצדקה וחסד נמשכים מעל השמיים, ומשום שצדקה תלויה בשמיים נמשך גם דינם מן השמיים, שכתוב, מאת ה' מן השמיים.
יש דינים דנוקבא ודינים דדכורא. דינים דסדום הם דינים דדכורא, מן השמיים, ז"א. מטעם שגזר דינם יצא על מניעת הצדקה, שפגם הזה נוגע בז"א, שמנעו אותו להשפיע צדקה וחסד להנוקבא וע"כ גם דינם דין דדכורא.
רפו) הדין של ישראל גם מן השמיים, שכתוב, ויגדל עוון בת עמי מחטאת סדום. וירושלים נקראת אחות אל סדום, כמ"ש, הנה זה היה עוון סדום אחותך. על כן דינם מן השמיים, דין אחד עם סדום, על שמנעו את עצמם מלעשות צדקה. רק ההפרש שסדום נתהפך ואין לה תקומה, וירושלים נחרב ויש לה תקומה.
ערי סדום היו ממשיכים ג"ר דהארת שמאל וזה היה בחינתם עצמם. ובחינת ירושלים הוא רק ו"ק דהארת שמאל. ומטרם חטאת סדום היו המוחין של הארת השמאל מסודרים למעלה כראוי להיות, ג"ר למעלה ואחריהן ו"ק, ואחריהן דין. וכשחטא ויצא גזר דינם, אז הפך המדרגות ממטה למעלה, בהמוחין דהארת השמאל שהעלה גזרת דין למעלה, שרק היא נעשתה ראויה לזיווג, כמ"ש, בערב היא באה.
ואחריה נמשכו הו"ק דמוחין, ואחריהן למטה מכולם נפלו הכלים דג"ר דמוחין. וכיוון שהפך ה' המדרגות למעלה, כן נתהפכו ערי סדום למטה, להיותם מבחינת הג"ר שנפלו למטה מכולם. כי תיקון זה שנעשה בהארת השמאל נשאר כן בהחלט עד גמר התיקון. שנאמר אז, ואחותך סדום ובנותיה תשובנה לקדמותם. כי אז יחזרו המדרגות למעלה לקדמותם, ג"ר למעלה ואחריהם ז"ת ולבסוף גזרת דין.
כי אע"פ שדין ירושלים וסדום אחד הוא, מכל מקום יש הפרש רב. כי סדום להיותם מבחינת ג"ר הרי נתהפכו ונתבטלו עד גמר התיקון. משא"כ ירושלים להיותה מבחינת ו"ק לא נהפכה, כי ו"ק דמוחין דשמאל נשארו מהארת השמאל על מקומם, באמצע, ולא יארע בהם שינוי לעולם, אלא לסיבת עוונם נחרבו, כי נפרד הזיווג העליון לשעתו עד שיעשו תשובה. וז"ש, ירושלים יש לה תקומה אם יעשו ישראל תשובה, ואפילו לפני גמר התיקון. וסדום אין לה תקומה, כי המהפכה לא תתבטל מטרם גמר התיקון.
רפז) ותבט אשתו מאחריו, מאחריו של לוט. שהמחבל היה הולך מאחוריו. בכל מקום שלוט היה הולך נעכב המחבל מלחבל, והמקום שכבר הלך משם ועזבו לאחריו, היה המחבל מהפך אותו. ומשום זה אמר לו המחבל: אל תבט אחריך כי אני אחבל אחריך. ועל כן כתוב, ותבט אשתו מאחריו וראתה המחבל, אז נעשתה נציב מלח. כי כל זמן שהמחבל אינו רואה פניו של האדם אינו מחבל אותו, וכיוון שאשת לוט החזירה פניה להסתכל אחריו, מיד ותהי נציב מלח.