שעו) כתוב, ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר... וערפו שם את העגלה בנחל. והדין הוא לערוף אותה בגרזן.
שעז) אוי לעולם הנמשך אחר העגלה, שמשום זה צריכים לעורפה. כי מאותו יום שהנחש, שאדם הראשון נתפתה בו, שלט על אדם ושלט על בני העולם, הוא עומד להשטין על העולם. והעולם אינו יכול לצאת מעונש מיתה עד שיבוא מלך המשיח. כי חרבו של מלאך המוות זה גילוי נקודת המנעולא בגוף האדם, שאינה ראויה לקבל אור. ונקודה זו לא תתקנה עד תחיית המתים, וע"כ אין העולם יכול לצאת מעונשו. והקב"ה יקים ישני עפר לתחיה. שכתוב, בילע המות לנצח. וכתוב, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ועד אז הוא עומד ליטול נשמות מכל בני אדם שבעולם הזה.
שעח) כל בני העולם נשמתם יוצאת ע"י מלאך המות. היינו בגילוי נקודת המנעולא. ואם תאמר גם אדם זה שנמצא חלל, יצאה נשמתו ע"י מלאך המות, אינו כן, אלא מי שהרגו, הוציא נשמתו, קודם שהגיע זמן שליטתו של מלאך המוות, כלומר קודם שהגיע הזמן שתתגלה בו נקודת המנעולא, שהמלאך המוות אינו יכול עוד לשלוט עליו ולהמיתו. והרוצח עם רציחתו מעלה כוח הצמצום שבמנעולא להכלים דמפתחא שבמלכות שהם כלים דבינה, וחוזרת המלכות לנקודה בלי אורות החיים. ועם פגם הזה שבמלכות הרוצח נוטל נשמת אדם הנרצח. ונמצא שעוון רציחה, מוסיף כוח הטומאה גם בכלים הטהורים שמבינה.
שעט) משום זה כתוב, ולארץ לא יכופר... ולא די רוצחים, שהנחש הרע, עומד להשׂטין על העולם בחנם, ומקטרג תמיד, אע"פ שלא חטאו. כל שכן בעת שגוזלים ממנו מה שיש לו ליטול, אשר עם גזלה הזו שגוזל ממלאך המוות, מוסיף טומאה ופוגם גם בכלים הטהורים של המלכות הבאים מבינה, ומסלק האורות מכל פרצוף המלכות. וע"כ כתוב, ולארץ לא יכופר... כי אם בדם שופכו. שצריכים לכפר על הארץ, המלכות, להחזיר לה ג"ר דאורותיה שנסתלקו ממנה בעוון הרוצח.
והקב"ה מרחם על בניו, וע"כ מקריבים עגלה כדי לתקן על ידו ב' דברים:
א. מה שניטל נשמת האדם מן הנרצח, שעי"ז פרחו אורות ג"ר מהמלכות וצריכים להחזיר לה הג"ר.
ב. שלא יקטרג על העולם. כי אחר שנמשכו לה הג"ר בתיקון א', יש כוח לנחש לקטרג על העולם, וסותם אורות העולם, עי"ז שנאחז בג"ר הללו הנמשכים מקו שמאל. וע"כ כדי להעביר הקטרוג צריכים לתיקון ב'.
שפ) שור, פרה, עגל, עגלה. כולם נמצאים בסוד עליון, ולפיכך בעגלה מתקנים אותו. וכמ"ש, ידינו לא שפכה את הדם הזה. לא שפכה, וגם לא גרמנו את מיתתו. ובזה לא נמצא מקטרג עליהם, ועל הכל נותן הקב"ה עצה לעולם, כי אמר שצריכים ב' תיקונים לעוון הרציחה:
א. לחזור ולהמשיך הג"ר אל המלכות.
ב. להעביר הקטרוג מן ג"ר של המלכות.
ותיקון הא' נעשה ע"י הבאת העגלה והורדתה לנחל איתן. כי הארת השמאל נקרא פני שור. ויש בה ד' מדרגות חו"ב תו"מ, והן שור פרה עגל עגלה. וכל בחינה מתקן את הבחינה שכנגדה, וכיוון שצריכים לתקן כאן את המלכות, על כן מביאים עגלה שהיא כנגד המלכות, כדי לעורר למעלה המשכת מוחין דג"ר דשמאל אל המלכות. אמנם כיוון שנמשכים הג"ר דשמאל להמלכות, יש פחד מפני קטרוג השטן, אחיזתו בהשמאל. ע"כ צריכים לתיקון הב', להעביר את הקטרוג שהוא לערוף את העגלה בנחל, שע"י עריפה זו מבטלים ג"ר דג"ר דהארת השמאל ונשארים רק ו"ק דג"ר, שאז אין יותר אחיזה אל השטן במוחין הללו.
ונודע שלכל תיקון עליון צריכים לעורר מלמטה בחינת מעשה ודיבור. וע"כ צריכים ג"כ שיאמרו הזקנים, ידינו לא שפכה הדם הזה, שחוזרים וממשיכים ג"ר למלכות שנסתלקו ממנה בעוון שפיכת דמים, והוא כנגד המעשה דהבאת העגלה לנחל איתן שזה תיקון א'. ועינינו לא ראו, היינו הסתרת הג"ר המכונים ראייה, שבזה מעבירים את קטרוג הנחש מהארת השמאל, שזה תיקון הב' כנגד המעשה של עריפת העגלה. תיקון הא' להמשכת הג"ר דשמאל, תיקון הב' להעביר קטרוגו של השטן.