תסג) ותרא שרה את בן הגר. מיום שנולד יצחק, וישמעאל היה בביתו של אברהם, לא נזכר ישמעאל בשמו, כי במקום ששורה זהב לא נזכר לפניו פסולת. ומשום זה כתוב, את בן הגר המצרית, ולא כתוב, ישמעאל בן הגר, איש שאינו כדאי להזכיר שמו לפני יצחק.
תסד) ותרא שרה, עם עין לקלון, שחפצה לראות רק קלון, ראתה אותו שרה, כי לא ראתה אותו עם העין, שהוא בנו של אברהם, אלא שהוא בנו של הגר המצרית. משום זה כתוב, ותרא שרה, כי רק שרה ראתה אותו עם עין כזו, ולא אברהם, כי באברהם לא כתוב, את בן הגר אלא את בנו.
תסה) לאחר כך מה כתוב, וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו. ולא כתוב, על אודות בן הגר המצרית. וכנגד זה כתוב, ותרא שרה את בן הגר המצרית, ולא ראתה שהוא בנו של אברהם.
תסו) מקרא זה שבחה של שרה, משום שראתה אותו שמצחק לעבודה זרה. אמרה, ודאי אין בן זה בנו של אברהם, לעשות מעשיו של אברהם, אלא בן הגר המצרית הוא, כי חזר לחלק אמו. ומשום זה, ותאמר לאברהם, גרש האָמָה הזאת ואת בנה, כי לא יירש.
תסז) והכי יעלה על דעתך ששרה קנאה אותה או את בנה, וע"כ אמרה גרש. אם היה כן, לא היה הקב"ה מודה לדבריה, שכתוב, כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה. אלא משום שראתה אותו בעבודה זרה, ואמו לימדה אותו חוקי עבודה זרה. משום זה אמרה שרה, כי לא יירש בן האמה הזאת. אני יודעת, שלא יירש לעולם חלק של האמונה, ולא יהיה לו חלק עם בני, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ועל כן הודה לה הקב"ה.
תסח) והקב"ה רצה להבדיל זרע הקדוש בלבדם כראוי, שמשום זה ברא העולם. כי ישראל עלה ברצונו של הקב"ה מטרם שברא העולם. ומשום זה יצא אברהם לעולם, והעולם נתקיים בשבילו. ואברהם ויצחק עמדו ולא נתיישבו במקומם, עד שיצא יעקב לעולם.
תסט) כיוון שיצא יעקב לעולם, נתקיימו אברהם ויצחק, ונתקיים כל העולם. ומיעקב יצא עם הקדוש לעולם,ונתקיים הכל בצד הקדושה כראוי. ועל כן אמר לו הקב"ה, כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה, כי ביצחק יקָרא לך זרע, ולא בישמעאל.
תע) כתוב אחר כך, ותלך ותֵּתַע במדבר באר שבע. ותֵּתַע, עבודה זרה. והקב"ה בזכות אברהם לא עזב אותה ואת בנה, והציל אותם מצמא, אע"פ שעבדה עבודה זרה.
תעא) בתחילה כאשר ברחה מפני שרה, כתוב, כי שמע ה' אל ענייך. ועתה, שהיא זנה אחר עבודה זרה, אע"פ שכתוב, ותשא את קולה ותבך, כתוב, כי שמע אלקים אל קול הנער, ולא כתוב, כי שמע אלקים אל קולך.
תעב) באשר הוא שם. ישמעאל לא היה בן עונשין אצל ב"ד של מעלה. כי בית דין של מטה מענישים מי"ג שנים ומעלה, ובית דין של מעלה מענישים מעשרים שנה ומעלה. לפיכך, אף על פי שהיה רשע לא היה בן עונשים. וכמ"ש, באשר הוא שם, משום שהיה פחות מכ' שנים, וע"כ הצילו הקב"ה.
תעג) אם כן מי שנפטר מעולם מטרם שמגיע ימיו לכ' שנים, מאיזה מקום הוא נענש למיתה? כי למטה מי"ג שנים, אע"פ שאינו בן עונשים, הוא נענש ומת על חטאיו של אביו, להיותו עוד ברשותו. אבל מי"ג שנים ומעלה, הרי כבר יצא מרשות אביו, ומשום מה נענש ומת בעוד שאינו בן עונשים? הקב"ה מרחם עליו שימות צדיק, ונותן לו שכר טוב בעולם הנצחי. ולא ימות רשע שיתענש באותו עולם.
תעד) אם הוא רשע ולא הגיע ימיו לעשרים שנה, אם נסתלק מעולם מאין בא עונשו, כי לא תוכל לומר, כדי שימות צדיק, כי הוא רשע ולא צדיק? נענש בלי משפט. כי כאשר העונש ירד לעולם, הוא הפחות מעשרים שנה, פוגע במחבל המעניש בלי כוונה מב"ד של מעלה ובלי כוונה מב"ד של מטה, ונענש רק משום שלא השגיחו עליו למעלה, לשומרו שלא יפגע המחבל. וכיוון שנפגש עם המחבל, וכבר אינו מבחין בין טוב לרע.
תעה) ועליו כתוב, עוונותיו ילכדנו את הרשע. את, הוא לְרַבות מי שעוד לא הגיע זמנו להענש. עוונותיו ילכדנו,ולא בית דין של מעלה, ובחבלי חטאתו יתמך, ולא בית דין של מטה. משום זה כתוב, כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם, שעוד לא היה ראוי להיענש על חטאיו. וע"כ שמע אלקים את קולו אע"פ שהיה רשע.