א) ואלה שמות בני ישראל. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. והמשכילים, הם המסתכלים בסוד החכמה, שהשיגו החכמה, כי חכמה מכונה אור העיניים, והשגתה מכונה הסתכלות. למה לא כתוב, יאירו? אלא, שמאירים ומתנוצצים בזיווה של החכמה העליונה. כי עצם חכמה עליונה אינם יכולים להשיג, אלא רק מבינה שחזרה להיות חכמה, ע"י חזרתה לראש א"א, שזה נחשב רק לזיו חכמה העליונה, שנבחן רק לזוהר, ולא עצם אור החכמה. וע"כ נאמר, יזהירו, ולא נאמר, יאירו. כזוהר, ההארה וההתנוצצות של הנהר היוצא מעדן, בינה, שיצאה מראש דא"א, חכמה, הנקראת עדן, שבחזרתה לראש א"א, נעשתה לחכמה. וחכמה שבה נבחנת רק לזיו החכמה. וע"כ נאמר עליה כזוהר, לשון זיו.
שהרקיע, המסך של צ"ב, מוציא את הבינה לחוץ מראש דא"א, ע"י עלייתו למקומה. וכן מחֲזירה לראש דא"א ע"י חזרתו למטה, למקום המלכות דראש א"א. וכזוהר הרקיע, הם הכלים והמוחין, המתגלים ע"י הרקיע. כי בו נמצאים הכוכבים, ג"ר דמוחין. והמזלות, ו"ק דמוחין. והשמש, ז"א. והלבנה, הנוקבא. וכל אלו נרות המאירים, שהם כל האורות שבבי"ע. כי כל האורות שבד' עולמות אבי"ע, הם יוצאים על המסך דצ"ב, שנקרא רקיע.
ב) הזוהר של רקיע הזה, מאיר בהארתו על הגן, מלכות. ועץ החיים, ת"ת, עומד באמצע הגן, בקו האמצעי, וענפיו, ספירותיו, מכסים על כל הצורות שהם הנפשות, ואילנות שהן הרוחות, וּבְּשׂמים שהם הנשמות שבגן, בכלים ישרים, כלומר שמתוקנים בג' הקווים. ובצילו מסתופפות, כל חיות השדה, מלאכים החיצוניים, וכל עוף השמים, מלאכים הפנימיים. ישבו תחת ענפיו.
ג) זוהר הפירות של האילן, הנשמות הנולדות ממנו, נותן חיים לכל. קיומו הוא לעולם ולעולמי עולמים. צד האחר של הטומאה אינו שׁורה בו, שאין לס"א שום יניקה בעץ החיים, ז"א בגדלות, אלא צד הקדושה בלבד. אשרי חלקם של הטועמים ממנו, שהם חיים לעולם ולעולמי עולמים. כמ"ש, ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם. הם נקראים משכילים, וזוכים בחיים בעולם הזה ובעולם הבא.
ד) זוהר אילן הזה, ז"א, מתנשא למעלה לישסו"ת ולמעלה, לאו"א כשמתנשא לישסו"ת, שהם בינה. חמש מאות פרסאות הילוכו, כי מקבל חג"ת נ"ה מבינה, שספירותיה מאות. אבל יסוד אין לה, כי אמא עד הוד התפשטותה. וכשמתנשא לאו"א, שמאיר בהם הארת עתיק, הוא שישים ריבוא בהתפשטותו, שמתפשט בו היסוד ומקבל חג"ת נה"י מהארת עתיק, שספירותיו, כל אחת, מאה אלף. וע"כ הוא שישים ריבוא.
באילן הזה נמצאת הארה אחת, מלכות שבגופו. שכל הצבעים, לבן אדום ירוק, אורות חג"ת, נמצאים בה. אלו הצבעים עולים באו"י ויורדים באו"ח, ואינם מתישבים במקום אחר, חוץ מבאילן הזה, כי הוא קו אמצעי.
ה) כשהאורות יוצאים מן האילן, להֵראות בתוך הזוהר שאינו מאיר, מלכות הכוללת שמחזה ולמטה דז"א, שבה עצמה יש זו"ן, שהם זו"ן הקטנים, הנקראים יעקב ורחל. האורות פעם מתישבים, ופעם אינם מתישבים בה. נמצאים ואינם נמצאים. משום שאינם מתישבים במקום אחר, חוץ מבאילן הזה, שהוא מחזה ומעלה דז"א, הנקרא ישראל. מאילן הזה יוצאים י"ב שבטים, שתחומיהם בו, שהם י"ב אורות, המכונים י"ב גבולי אלכסון. והם ירדו בזוהר הזה שאינו מאיר לתוך גלות מצרים, בכמה מחנות עליונים. כמ"ש, ואלה שמות.
ומובן שהכתוב מתחיל בישראל, בפסוק, ואלה שמות בני ישראל. משום ששורש אורות של י"ב השבטים באים מן האילן, הנקרא ישראל, מחזה ולמעלה דז"א. וכן מה שגומר ביעקב, שאומר, הבאים מצריימה את יעקב, כי עברו מבחינת ישראל, לבחינת יעקב שמחזה ולמטה דז"א, ששם י"ב אורות של השבטים אינם יכולים להתישב. וכמ"ש, הבאים מצריימה, לשון מֵצֵר, וע"כ שלטו בהם המצרים.