נז) כתוב, אנוכי ארד עימך מצריימה. כשירד יעקב למצרים, שכתוב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה, כולם ירדו עם יעקב למצרים. משמע שכל המרכבות והצבאות ירדו עם יעקב למצרים, ולא הקב"ה לבדו, כמו שמשמע מהכתוב, אנוכי ארד עימך מצריימה .
נח) וזה לבד היה. כתוב, הָיוֹה היה דבר ה' אל יחזקאל. ג' קושיות כאן:
א. אין שכינה שורה בחוץ לארץ. ונבואתו של יחזקאל היה בארץ כשדים.
ב. שלא היה נאמן כמשה, שכתוב, בכל ביתי נאמן הוא. ויחזקאל גילה ופרסם כל אוצרות המלך יותר ממשה.
ג. נראה שלא היה שלם בדעתו. שאם היה שלם בדעתו, לא היה מגלה כל כך .
נט) אלא ח"ו, שגילה יותר משצריך. כי יחזקאל נביא שלם היה, שהיה שלם בדעתו, וברשות הקב"ה גילה כל מה שגילה, והכול נצרך שיגלה על אחת שתיים ממה שגילה. ומעולם לא עזב הקב"ה את ישראל בגלות, מטרם שבא לשכון שכינתו עימהם. כל שכן ביעקב, שהיה יורד בגלות, שהקב"ה ושכינתו וקדושים עליונים והמרכבות ירדו כולם עם יעקב, שכתוב, הבאים מצריימה את יעקב. ובזה מיושבת הקושיה, כי אע"פ שאמר, אנוכי ארד עימך מצריימה, אין המשמעות הוא לבדו, אלא עם שכינתו וצבאיו והמרכבות שלו, שכן דרך הקב"ה בכל הגלויות, כמו שגילה יחזקאל בגלות בבל.