פט) משא מצרים, הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים.
כל המלכים שבעולם, וכל העמים שבעולם, אינם חשובים כלום לפני הקב"ה. ובמצרים, אעפ"י שכל אלו הגבורות, ויד הרוממה שגילה הקב"ה במצרים, כתוב, הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים. מה השינוי שבכל העמים שבעולם לא היה כן, אלא שהקב"ה גזר גזירה והיא נעשית, ובמצרים הוא עצמו בא לעשות שְׁפָטים בהם?
צ) אלא משום שהמלך היה בא להוציא את המטרונית, שהייתה שם, משום כבודה של המטרונית, השכינה, שירדה עימהם בגלות, היה בא. ועל זה שהיה רוצה הקב"ה בכבודה, בא אליה להקים אותה, ולתת לה יד לזקוף אותה, כמו שעתיד הקב"ה לעשות בסוף גלות אֶדוֹם .
צא) אם כן, שבשביל המטרונית היה בא הקב"ה למצרים, הרי בגלות בבל המטרונית הייתה שם, למה לא היה כן? החטא גרם, כי נטלו נשים נכריות, והכניסו ברית הקדוש ברשות אחר, ומשום זה נאבדו מהם הניסים ואותות שהיה ראוי לעשות להם. מה שלא היה כן בגלות מצרים, שכולם היו שבטי יה. בני ישראל באו לגלות, ובני ישראל יצאו מגלות בלי חטא .
צב) בגלות אדום רוצה הקב"ה להתכבד בעולם, ולבוא בעצמו להקים את המטרונית ולנערה מעפָרָה. אוי למי שיהיה שם לפניו, בשעה שיאמר, התנערי מעפר קומי, שְׂבי ירושלים התפַתחי מוֹסְרֵי צווארךְ. מי הוא המלך והעם, שיקום לפניו .
צג) ונעו אלילי מצרים מפניו. אלילי מצרים, אינו נאמר על האבנים ועצים, שעשו מהם אלילים, אלא על כל אלו מדרגות הממונים העליונים, ועל עבודות התחתונים אֲליהם. הם נעים ונענשים. ובכל מקום שגָלוּ ישראל, הקב"ה מבקש אותם ומתקבלים מאלו העמים .
צד) כתוב, כה אמר ה', מצרים ירד עַמִי בראשונה לגור שם ואשׁוּר באֶפֶס עֲשָקוֹ. זהו תרעומת, שהתרעם הקב"ה על אשור, ואמר, ראו מה עשה לי אשור. שהרי מצרים, שעשיתי בהם כל אלו הדינים, ועמי ירד שם לגור ביניהם, והמצרים קיבלו אותם ביניהם, ונתנו להם מיטב הארץ, ארץ גושן, ואע"פ שעינו אותם בגלות, לא הסירו הארץ מהם, שכתוב, רק בארץ גושן. ומיטב ארץ מצרים הייתה, כמ"ש, במיטב הארץ, בארץ רעמסס, שהייתה בגושן. ועוד שלא החסירו מהם כלום, כמ"ש, וממקנה בני ישראל. הרי שלא גזלו את המקנה שלהם. ועם כל זה נידונו בכמה דינים .
צה) אבל אשׁוּר באֶפֶס עֲשָקוֹ. שהשליך אותם בארץ שבסוף העולם, ולקח את הארץ שלהם. ומה המצרים, שעשו כל אלו טובות לישראל, נידונו בכל אלו הדינים, אשור ואֶדום ושאר העמים, המֵצֵרים להם והורגים אותם ולוקחים את כספיהם, על אחת כמה וכמה, שהקב"ה ירצה לכבד את שמו עליהם, כמ"ש, והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי. שם במצרים היה זה במלך אחד, וכאן בגאולה השלימה העתידה, יהיה זה בכל המלכים שבעולם.