צו) רבי שמעון נשא את ידיו ובכה, ואמר, אוי למי שיקרה באותו זמן, ואשרי חלקו של מי שיִקָרֶה ויוכל להימצא באותו זמן. אוי למי שיקרה באותו זמן, משום כשיבוא הקב"ה לפקוד את האיילה, השכינה, יסתכל מי הם העומדים עימה, ובכל אלו הנמצאים עימה, ויסתכל בכל המעשים של כל אחד ואחד, ולא יהיה נמצא צדיק, שכתוב, ואביט ואין עוזר. וכמה צרות על צרות יהיו לישראל .
צז) אשרי מי שיקרה וימצא באותו זמן, משום שאותו שיתקיים בזמן ההוא באמונה, יזכה לאור ההוא של שמחת המלך. ועל זמן ההוא כתוב, וּצְרַפתים כִצְרוֹף את הכסף וּבְחַנתים כִבְחון את הזהב .
צח) אחר שהצרות האלו מתעוררות על ישראל, וכל העמים ומלכיהם יתייעצו יחד עליהם, ומעוררים כמה גזירות רעות, וכולם בעצה אחת באים עליהם, ותבואנה צרות על צרות, והאחרונה מַשכחת את הראשונה, אז יתראה עמוד האש עומד ממעלה למטה ארבעים יום. וכל העמים שבעולם יראו אותו .
צט) בזמן ההוא יתעורר מלך המשיח לצאת מן גן העדן, ממקום שנקרא קן ציפור, ויתגלה בארץ הגליל. וביום שהמשיח יצא לשם, יתרגז כל העולם, וכל בני העולם יתחבאו בתוך מערות ובבקעות שבאבנים, ולא יחשבו להינצל. ועל זמן ההוא כתוב, ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה' ומֵהֲדַר גאונו בְקוּמוֹ לַעֲרוֹץ הארץ.
ק) מפני פחד ה', זהו הרגזה של כל העולם. ומהדר גאונו, זהו משיח. בְקוּמוֹ לַעֲרוֹץ הארץ. הוא כאשר יקום המשיח, ויתגלה בארץ הגליל, משום שהוא מקום הראשון שנחרב בארץ הקודש ע"י אשור, שמשום זה יתגלה שם תחילה לכל מקום, ומשם יעורר מלחמות על כל העולם .
קא) ואחר ארבעים יום, שהעמוד יקום מארץ לשמים לעיני כל העולם והמשיח יתגלה, יקום מצד מזרח כוכב אחד המְלַהֵט בכל הצבעים. וז' כוכבים אחרים מסבבים לכוכב ההוא. ויעשו עימו מלחמה בכל הצדדים, ג' פעמים ביום, עד שבעים יום. וכל בני העולם רואים .
קב) ואותו כוכב יעשה עימהם מלחמה בלפידי אש הלוהטים ומנצצים לכל צד, ומכה בהם עד שבולע אותם בכל ערב וערב. וביום חוזר ומוציא אותם. והם עושים מלחמה לעיני כל העולם. וכן בכל יום ויום, עד שבעים יום. לאחר שבעים יום, יתגנז כוכב ההוא, ויתגנז משיח, עד י"ב חודש. ויחזור עמוד האש כמקודם לכן. ובו יתגנז המשיח, ועמוד ההוא אינו נראה .
קג) לאחר י"ב חודשים, יעלו את המשיח בתוך עמוד ההוא אל הרקיע, ושם יקבל תוקף ועטרת המלכות. וכשיורד לארץ, יתראה שוב אותו עמוד האש, כמקודם לכן, לעיני כל העולם. ואחר כך יתגלה המשיח, ויִקָבצו אליו עמים רבים, ויעשה מלחמות בכל העולם. ובזמן ההוא יתעורר הקב"ה בגבורתו לכל עמי העולם, ומלך המשיח יהיה נודע בכל העולם, וכל מלכי העולם יתעוררו להתחבר יחד, לעשות עימו מלחמה .
קד) וכמה מפריצי ישראל יתהפכו לחזור אל הגויים, ויבואו עימהם לעשות מלחמה על מלך המשיח. אז יחשך כל העולם חמישה עשר יום. ורבים מעם ישראל ימותו בחושך הזה. וע"כ כתוב, הנה החושך יכסה ארץ .
קה) כי ייקרא קַן ציפור לפניך. מקרא הזה הוא אחד ממצוות התורה הגנוזים, ויש בו סודות התורה גנוזים, בל"ב שבילים של התורה .
קו) בזמן שיתעורר מלך המשיח, כמה אותות וניסים אחרים יתעוררו בעולם. בגן עדן התחתון יש מקום אחד גנוז ונעלם, שלא נודע. והוא מרוקם בכמה גוונים. ובו גנוזים אלף היכלות נחמדים, ואין מי שיכנס בהם, מלבד המשיח, העומד תמיד בגן העדן .
קז) וכל הגן מסובב ממרכבות רבות של הצדיקים, משיח עומד עליהם, ועל כמה צבאות ומחנות של נשמות הצדיקים אשר שם. ובראשי חודשים ובימים טובים ובשבתות נכנס המשיח במקום ההוא, שבו גנוזים אלף היכלות, להשתעשע בכל היכלות האלו .
קח) לפני ולפנים מכל אלו, אלף היכלות הגנוזים, יש מקום אחד נעלם וגנוז, שאינו נודע כלל. ונקרא עדן. ואין מי שיכול להשיג אותו. והמשיח נגנז בחוץ, סביב לאותו מקום, עד שנגלה לו מקום אחד, שנקרא קן ציפור. והוא מקום שמכריז עליו ציפור הזה, המתעוררת בגן עדן בכל יום.
ג' חכמות הן:
א. חכמה עליונה דאור ישר, שחכמה זו נסתמה מששת ימי בראשית. וע"כ אין בה שום ידיעה ומושג אפילו למשיח. ועליה אומר כאן, שיש מקום אחד נעלם וגנוז, שאינו נודע כלל. ונקרא עדן. ואין מי שיכול להשיג אותו. והמשיח נגנז בחוץ, סביב לאותו מקום.
ב. בינה שחזרה ונעשתה חכמה, שמחכמה זו נמשכים כל המוחין, ובה עצמה אין השגה, רק למשיח בלבד. ועליה אומר כאן, שיש מקום אחד גנוז ונעלם, שלא נודע. והוא מרוקם בכמה גוונים. ובו גנוזים אלף היכלות נחמדים, ואין מי שיכנס בהם, מלבד המשיח.
ג. חכמה שבמלכות, וחכמה זו בלבדה המושגת אל הצדיקים הגדולים שבעולם. רק מכללות ג' קווים שבה. וקו שמאל שבה, שורש כל החכמה שבה, נקרא קן ציפור. ציפור, היא שם החכמה שבמלכות. קן, היא המקום שמשם נגלה החכמה. ועליה אומר כאן, עד שנגלה לו מקום אחד, שנקרא קן ציפור. והוא מקום שמכריז עליו ציפור הזה, המתעוררת בגן עדן בכל יום. שהשפעת החכמה בייחוד נקראת כרוז, ולא דיבור, משום הדינים הנמשכים ממנה. כי החכמה אינה מתגלית, אלא בגזר דין. וכשמתלבשת בחסדים, מתגלה החכמה לצדיקים שבגן עדן בכל יום .
קט) ובמקום ההוא, שנקרא, קן ציפור, מְרוּקָמים בבגד, המכונה בגד יקר של המלכה, צורות שלכל העמים שנאספו על ישראל להרע להם. נכנס המשיח במקום ההוא, ונושא עיניו, ורואה את האבות, שנכנסו בבית אלקים החָרֵב, עד שרואה את רחל שדמעתה על לחְיה. והקב"ה מנחם אותה ואינה רוצה לקבל תנחומים, כמ"ש, מֵאֲנה להינחם על בניה. אז המשיח מרים קולו ובוכה ומזדעזע כל גן העדן. וכל אלו הצדיקים שהם שם, גועים ובוכים עימו .
קי) געה ובכה פעם שנית, ונזדעזע הרקיע שעל הגן, ואלף וחמש מאות ריבוא מחנות מלאכים עליונים, עד שמגיע המשיח לכיסא העליון. אז רומז הקב"ה לאותו ציפור, ונכנסת אל הקן שלה, ויושבת אצל המשיח, וקוראת מה שקוראת, ונֵעור מה שנֵעור.
יש ב' מיני קול:
א. מבחינת המסך דמלכות, שאינו ממותק בבינה. וכמ"ש, משיח הרים קולו ובכה, וכיוון שהוא ממידת הדין, ע"כ אומר, ויזדעזע כל גן עדן, אפילו בקו ימין שבג"ע.
ב. שכבר מסך המלכות ממותק בבינה, שאז יוצא הסיום החדש של צ"ב, הנקרא רקיע. והוא בכייה השנייה, שלא נזדעזע כל הגן אלא קו שמאל, וחצי השמאלי דקו האמצעי, המכונה אלף וחמש מאות ריבוא. אלף נקראים, מטעם היותם חכמה. ריבוא, להיותם מלובשים בחסדים. ואז עולה משיח לכיסא העליון, אל הבינה. והקב"ה רומז לאותה ציפור, שממשיך לה הארת החכמה, ונבחן שהציפור, המוחין דחכמה, חוזרת אל הקן שלה, ויושבת אצל המשיח, כדי להשפיע בו החכמה, ואז קוראת מה שקוראת, כדי להמשיך החכמה, בקול דבינה, ונעור מה שנעור, שנעוֹרוּ המוחין דחכמה.
קיא) עד שמתוך כיסא הקדוש, בינה, הנקרא ג' פעמים, ג' הקווים בזה אחר זה, אותו קן ציפור והמשיח, וכולם עולים למעלה, לבינה, והקב"ה משׁביע אותם, להעביר מלכות הרשעה מן העולם ע"י המשיח, ולנקום נקמת ישראל, ולהמשיך כל הטוב שעתיד הקב"ה לעשות לעמו. וחוזרים אותו קן ציפור והמשיח למקומם, וחוזר המשיח ונגנז בקן ציפור, כמקודם.
עד עתה ביאר ספר הזוהר בחינת המשיח בזמן הגלות. ואומר ששורשו הוא מסביבת העדן, ששם נגנז תחילה. וכשנִיתקנו העולמות, והקן ציפור, המלכות מבחינת החכמה וּגְזַר דין, נגנז המשיח בו. ובשבתות ויו"ט עולה המשיח עם קן ציפור לבינה, ומקבלים ג' קווים דבינה.
ומכאן ואילך מתחיל לבאר סדר התגלות המשיח, כשבא לגאול את ישראל. כי אינו ראוי לגאול את ישראל בטרם שימשיך הג"ר דג"ר, החסרים בקן ציפור וחסרים לעצמו, המכונות נשמה, חיה, יחידה. שמתוך שישראל אינם כדאים לגאולה, נמשכים לעולם, בכל פעם שימשיך הקו שמאל, דינים קשים ומָרים. כי אין לך אור שלא יהיה נמשך בג' קווים.
ועתה מתחיל לבאר סדר הגילוי של אור נשמה מג"ר דג"ר. ומאות קט"ו ואילך מבאר סדר הגילוי של אור החיה. ומאות קכ"א ואילך, סדר הגילוי של אור היחידה. ואח"כ מבאר סדר התגלות המשיח לתחתונים.
קיב) בזמן שיתעורר הקב"ה לתקן העולמות, שיאירו אותיות השם בשלמות. יוד, חכמה, תאיר בה', בינה. ואו, ת"ת, יאיר בה"ת, מלכות. ויהיה י"ה בשלמות אחד עם ו"ה. כלומר, יתעורר כוכב אחד נורא, ת"ת המכונה נורא, במסך דחיריק שבו. באמצע הרקיע, להיותו קו אמצעי. כעין ארגמן, שכולל כל הצבעים, כן הוא כולל כל ג' הקווים. לוהט ונוצץ ביום, באור החסדים, הנקרא יום. לעיניהם של כל העולם, גם באור החכמה, המכונה עיניים.
קיג) ויקום שלהבת אש אחת, מצד צפון, מקו שמאל. שבשעה שממשיך החכמה מלמעלה למטה, נהפך אורו לשלהבת אש. בתוך הרקיע. ויעמדו זה כנגד זה ארבעים יום. כי השלהבת, שהיא מקו שמאל, מפריד עצמו מכל אחת שבחו"ב תו"מ שבקו האמצעי. שכל אחת כלולה מע"ס, והן ארבעים. ויבהלו כל בני העולם לסוף ארבעים יום. בספירה הסופית, מלכות דמלכות.
יעשו מלחמה הכוכב והשלהבת לעיני כל. ותתפשט השלהבת בשריפת אש בתוך הרקיע מצד צפון. כלומר, שתתפשט להמשיך חכמה מקו שמאל גם במלכות דמלכות, שעוד לא נמתקה במידת הרחמים, שמשם מקבל הקו האמצעי, שהוא הכוכב, את המסך לנקודת החיריק שלו. ונמצא בזה, שחושבת לבלוע את הכוכב לגמרי. שתבטל את המסך שלו, ויתבטל הקו האמצעי. וכמה שליטים ומלכים ואומות ועמים, יבהלו מהתגברות השלהבת.
קיד) אז יעלה הכוכב לצד דרום, שהוא קו ימין ואור החסד. ויחזרו החסדים להאיר בעולם, שבזה ישלוט על השלהבת, והשלהבת תבלע מעט מעט ברקיע מפני הכוכב, עד שלא תֵראה כלל. אז יעשה הכוכב אורחות ברקיע בי"ב גבולים, שימתיק המסך במידת הרחמים, שנקרא אורַח.
וכשג' קווים שבו יכללו בכל אחת מחו"ב תו"מ, הנה ג' פעמים ארבע הוא י"ב אורחות. ויעמדו אלו האורות ברקיע י"ב יום. כי אפילו המלכות עצמה אינה מאירה רק בג' קווים חג"ת. אבל מלכות שבה אינה מאירה. וע"כ אינם אלא י"ב אורות. ובזה נשתלם המשיח בנשמה דג"ר.
קטו) כשירצה להמשיך הארתם לאחר י"ב יום, למלכות, יחרדו כל בני העולם ממידת הדין שבמלכות, ויחשך השמש בחצי היום, כמו שנחשך ביום שנחרב בית המקדש, עד שלא יהיו נראים שמים וארץ. ויתעורר קול אחד ברעם וזיקים ממידת הדין שבמלכות, ותתחלחל הארץ מאותו הקול, וכמה צבאות ומחנות ימותו מחמתו.
קטז) ויום ההוא, המלכות, יגרום שיתעורר בעיר רומי הגדולה, בינה דקליפות, שלהבת אש, מדין דשמאל, בקול ההוא שיתעורר בכל העולם, מדין שבמלכות, שאלו ב' מיני דינים יתחברו יחד. וישרוף הרבה מגדלים והרבה היכלות. וכמה מגדלים יפלו וכמה רוזנים ושרים יפלו ביום ההוא. וכולם, כל הדינים, יתקבצו עליה להרע. וכל בני העולם לא יוכלו להינצל. וכל זה הוא הכנה להשתלמות המשיח באור החיה דג"ר, כנודע, שהאחוריים קודמים לפָּנִים.
קיז) מיום ההוא עד י"ב חודש. כלומר, עד שיתוקנו הארת י"ב גבולים גם במלכות, כי בז"א נקראים י"ב יום, ובמלכות נקראים י"ב חודש. יתייעצו כל המלכים, ויגזרו כמה גזירות, וכמה שְׁמָדוֹת על ישראל ויצליחו בהן. אשרי הוא מי שיִקָרֵה שם, בימות המשיח, אשרי הוא מי שלא יִקָרֵה שם, שינצל מהדינים הללו, וכל העולם יהיו במבוכה גדולה.
קיח) לסוף י"ב חודש, אחר שיתוקנו י"ב האורות במלכות, יקום שבט מישראל, שזהו מלך המשיח, שיתעורר בתוך הגן עדן, וכל הצדיקים יעטרו אותו שם, ויחגֵרו אותו כלי זיין באותיות רשומות של כלי השם הקדוש.
קיט) וקול יתפוצץ בענפי העצים שבגן, וקורא בכוח, ואמר, התעוררו קדושים עליונים, קומו מפני המשיח, הנה הזמן להתחבר אישה בבעלה, ת"ת ומלכות. ובעלה, ת"ת, רוצה לנקום בשבילה נקמות בעולם, ולהקים אותה ולנער אותה מעפר .
קכ) אז יקומו כולם, ויחגרו אותו כלי זיינו כמקודם. אברהם מימינו, יצחק משמאלו, יעקב מלפניו, משה רועה הנאמן, מעל כל אלו הצדיקים, הולך ורוקד בגן עדן. ובזה נשתלם המשיח באור החיה דג"ר.
קכא) כיוון שהמשיח נתתקן על ידי הצדיקים בגן עדן, יכנס כמקודם במקום קן ציפור, ורואה שם צורת חורבן בית המקדש, ואת כל הצדיקים שנהרגו בו. אז לוקח משם עשרה לבושים, הנקראים עשרה לבושי קנאה, ויהיה נגנז שם ארבעים יום, שאינו מתגלה כלל.
קכב) לסוף ארבעים יום, יתעורר קול אחד, ויקרא מתוך כיסא העליון, בינה, את קן ציפור עם מלך המשיח, שנגנז בו. ואז מעלים אותו למעלה. והקב"ה רואה את מלך המשיח, שמתלבש בלבושֵי נָקָם וחוגר כלי זיינו, לוקחו ונושק אותו על ראשו.
קכג) אז נרעדים ג' מאות ותשעים רקיעים, ורומז הקב"ה לרקיע אחד מהם, שהיה גנוז מששת ימי בראשית, והוציא מהיכל אחד שברקיע ההוא כתר אחד מפותח וחקוק בשמות הקדושים. בעטרה זו נתעטר הקב"ה, כשעברו ישראל את הים, לקבל נקמה מכל רכבי פרעה ופרשיו, והעטיר את הכתר למלך המשיח.
כי המסך הממותק בבינה מכונה רקיע. ולהיותו נמשך מבינה, יש בו ד' בחינות חו"ב תו"מ, שבכל אחת מאה ספירות. אמנם כיוון שהמלכות חסרה מהם, ע"כ אין בהם אלא שלוש מאות ותשעים רקיעים. ועשרה רקיעים שבמלכות נגנזו מששת ימי בראשית, כלומר מעת שנתקן התיקון דצ"ב.
אז מזדעזעים ש"צ רקיעים. מחמת שהגיע התיקון למלכות דמידת הדין, ומפחדים מפני דיני המלכות.
וכמ"ש, ורומז הקב"ה לרקיע אחד מהם, שהיה גנוז מששת ימי בראשית, לרקיע המלכות דמידת הדין, שנגנזה מששת ימי בראשית.
והוציא מהיכל אחד שברקיע ההוא כתר אחד. כי חיסרון מלכות שבכלים גורם חיסרון אור הכתר באורות. ועתה שנתקנה המלכות, חזר אור הכתר לרקיע. ובעת קריעת ים סוף, שרצה הקב"ה להטביע קליפת מצרים, באופן שלא יוסיפו ישראל לראותם עוד עד עולם, נתעטר הקב"ה במלכות במידת הדין הזו. ועתה שמלכות זו נתקנה, ונגלה אור הכתר שבה, נְטָלָה הקב"ה והעטיר את הכתר למלך המשיח. ובזה נשתלם מלך המשיח באור היחידה דג"ר, אבל רק בו"ק דיחידה.
קכד) כיוון שמשיח נתעטר ונתתקן בכל אלו התיקונים, לקח אותו הקב"ה ונשקו כמקודם. מי ראה, המרכבות הקדושות ומחנות מלאכים העליונים, שמסבבים אותו ונותנים לו מתנות ומחמדים רבים, והוא יתעטר מכולם.
קכה) נכנס שמה בהיכל אחד, ורואה כל המלאכים העליונים, הנקראים אבלי ציון. הם הבוכים על חורבן בית המקדש ובוכים תמיד, והם נותנים לו לבוש מלכות אדום, לעשות נקמות. אז הקב"ה גונז אותו באותו קן ציפור, ונסתר שם שלושים יום. שהוא הכנה לקבל ג"ר דיחידה.
קכו) לאחר שלושים יום שנעלם באותו קן ציפור, ירד מעוטר בכל התיקונים מלמעלה ומלמטה, כמה מחנות קדושים סביבו, ויראו כל העולם אור אחד תלוי מן הרקיע לארץ. ויעמוד שבעה ימים, חג"ת נהי"מ שבמלכות שמאיר אפילו במלכות שבמלכות. וכל בני העולם יתמהו ויבהלו ולא ידעו כלל. חוץ מאלו החכמים שיודעים בסודות אלו. אשרי חלקם.
קכז) וכל אלו שבעת הימים יתעטר בארץ, במלכות, באותו קן ציפור כמ"ש, כי יקָרֵא קַן ציפור לפניך, שסובב על מלך המשיח, המתעטר בקן ציפור, במקום קבורת רחל, העומד בפרשת דרכים. ומתוך שהמשיח מעוטר גם באור מלכות דמלכות, הראוי לקיבוץ גלויות, ע"כ יבשר לה זה, וינחם אותה. ואז תקבל תנחומים. מה שאין כן מקודם לכן נאמר, מאנה להינחם על בניה כי איננו. והיא תקום ותנשק את המשיח.
קכח) אח"כ יקום אור מקבורת רחל, ויִשׁרה בעיר האילנות, יריחו. וע"כ בכל עץ זהו יריחו, שהיא עיר התמרים, אשר יהושע לא יכול לתקן אותה לגמרי. וע"כ אמר, ארור האיש לפני ה', אשר יקום ובנה את העיר. להיותה נמשכת ממידת הדין שבמלכות דמלכות. ועתה המשיח יתקן אותה באור ז' הימים. או על הארץ, זו ירושלים, חיצוניות המלכות. ויהיה גנוז באותו האור בקן ציפור י"ב חודשים.
קכט) לאחר י"ב חודש יהיה אותו האור זקוף בין שמים וארץ, ויִשׁרה בארץ הגליל, ששם היה התחלת הגלות של ישראל, גלות אשור. ושם יתגלה המשיח מאותו האור של קן ציפור. ושב למקומו. ובאותו יום תרעד כל הארץ כמקודם, מסוף השמים עד סוף השמים. ואז יראו כל העולם, שנגלה מלך המשיח בארץ הגליל .
קל) ויתקבצו אליו כל אלו שעסקו בתורה, שנקראים בנים. והם מעטים בעולם, ובזכות תינוקות של בית רבן, יתחזק כוחו של משיח. וזהו אפרוחים שבכתוב, והאֵם רובצת על האפרוחים או על הביצים. אם לא נמצא אלה, היונקים, שיושבים בחיק אימותם ויונקים, כמ"ש, גְמולֵי מחלב עתיקֵי משדַים. או ביצים שבכתוב, כי בשביל אלו שורה השכינה עם ישראל בגלות.
קלא) כי מעטים חכמים, הנקראים בנים, בעת ההוא. והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תיקח האם על הבנים. כי בנים אינם נמצאים אז, ולכן לא תיקח האם, השכינה. והמשיח יתעכב עד י"ב חודשים אחרים. ואחר כך יבוא בעלה, ז"א, ויקים אותה מעפר, כמ"ש, אקים את סוכת דוד הנופלת.
קלב) ביום ההוא יתחיל מלך המשיח, ויקבץ הגלות מסוף העולם עד סוף העולם, כמ"ש, אם יהיה נִדַחֶךְ בקצה השמים. מיום ההוא, כל האותות והניסים והגבורות, שעשה הקב"ה במצרים, יעשה לישראל, כמ"ש, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
קלג) כל אלו הדברים תמצא בסוד של שלושים ושניים שבילי החכמה של השם הקדוש. וכל עוד שניסים אלו לא יתעוררו בעולם, לא יהיה נשלם השם הקדוש, ולא תתעורר האהבה, כמ"ש, השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות. בצבאות, זהו מלך המשיח, שנקרא צבאות. או באיילות השדה, אלו שאר הצבאות והמחנות שלמטה. אם תעירו ואם תעוררו את האהבה, זהו ימינו של הקב"ה, ספירת החסד, שנקראת אהבה. עד שתחפץ, ששוכבת לעפר, השכינה שבגלות, שיהיה רצון המלך בה. צדיק יהיה, מי שיזכה לאותו הדור. צדיק הוא בעולם הזה, צדיק הוא בעולם הבא.
קלו) הרי הערותיי בסוד האותיות של השם הקדוש בסוד ההתעוררות שלו, של הקב"ה, אל בניו. אבל עתה יש לי לגלות, מה שלא ניתן רשות לאדם אחר לגלות, אלא זכות של דור הזה יקיים העולם עד שיבוא מלך המשיח. אוי מי יקום אז, במה שאני רואה שהגלות יהיה נמשך, מי יכול לסבול.
קלז) ה' אלוקינו בְעָלוּנוּ אדונים זולָתך לבד בך נזכיר שמך. במקרא הזה יש סוד עליון בסוד האמונה. ה' אלוקינו, זאת היא ההתחלה של סודות העליונים, חכמה ובינה, שמשם כל האורה יוצאת להדליק את כל הנרות. כלומר, שכל המוחין דזו"ן ובי"ע יוצאים מחו"ב הללו, הנקראים הויה אלוקינו. ושם תלוי כל סוד האמונה, הנוקבא. כמ"ש, ויִבן ה' אלקים, שהם חו"ב. את הצלע, הנוקבא, הנקראת אמונה.
קלח) בעלונו אדונים זולתך. כי אין מי שישלוט על עם ישראל רק שם העליון הזה, ה' אלוקינו. ועתה בגלות שולט עליו צד האחר.
קלט) לבד בךָ נזכיר שמֶךָ. שהשם הקדוש, הנוקבא, היא כלל של כ"ב אותיות, וע"כ היא נקראת את, שרומז על כ"ב האותיות מא' עד ת'. וכנסת ישראל, הנוקבא, אינה מתברכת אלא מתוך שם הזה, בך, ז"א, שכולל בתוכו ג"כ כ"ב אותיות, כמספר בך, כמ"ש, אשר נשבעת להם בך. וכן, בך יברך ישראל. כי בך ארוץ גדוד. שכל אלו רומזים על ז"א. ובזמן שהשלמות נמצאת, לא היו נפרדים ז"א ונוקבא זה מזו, ואסור להפרידם זה מזו, אישה מבעלה, לא בהרהורים ולא בהזכרה, בשביל שלא להראות פירוד. ועתה, בגלות נמצא פירוד, כי מתוך הצרות הבאות עלינו בכל עת ועת, אנו עושים בזה פירוד, להזכיר שם הנוקבא לחוץ מבעלה, ז"א, משום שהיא שוכבת לעפר.
הנהגת העולם היא תמיד ע"י הנוקבא. וכשמחוברת עם בעלה ז"א, יש לה ממנו כל עונג וכל טוב להשפיע לעולם. ואז נבחן שהתחתונים, הזכאים לשפע הזה, גורמים זיווג הנוקבא עם בעלה ז"א. אבל בזמן הגלות, כשאין התחתונים ראויים לשפע הגדול, אלא מקבלים מהנהגת הנוקבא צרות ועינויים קשים, נבחן שאנו התחתונים עושים פירוד בין ז"א לנוקבא, והנוקבא היא לבדה, לחוץ מז"א, והיא שוכבת לעפר. כי בהיותה בלי זיווג עימו, נמשכים ממנה כל הדינים הקשים לעולם, שמחמת זה היא שפלה ומשופלת עד עפר. וכמ"ש, והיינו לבד בך נזכיר שמך. אשר שמך, הנוקבא, תהיה מחוברת בך, ז"א. ואז יהיה בעולם כל השלמות והטוב .
קמ) כשהנוקבא לחוץ מבעלה, נבחן שאנו מזכירים את שם הזה בפירוד, משום שאנו רחוקים ממך, וגרמנו שאחרים שולטים בנו. ושמך, הנוקבא, בפירוד מן השם בך, ז"א. וזהו בימי הגלות.
קמא) משום שגלות הראשונה הייתה מבית ראשון, ובית ראשון הוא ה"ר של הויה, בינה. וכנגד ע' שנים שלה, שהם ז"ת חג"ת נהי"מ, הייתה הגלות של בית ראשון ע' שנים, שכל ספירה כוללת עשר, והם ע'. ואלו ע' שנים לא נמצא האֵם, ג"ר דבינה, רובצת עליהם. והיו נפרדים מן שם העליון, ה"ר דהויה. ואז יוד דהויה, העליון של הבינה, נסתלק למעלה לאין סוף. ובית ראשון העליון, הקדוש, הבינה, אינו נובע מַבוע מים חיים, כי המקור שלה, יוד דהויה, חכמה, נסתלק.
קמב) ה"ר דהויה, ע' שנים בגלות, משום שהיא נקראת ז' שנים, כמ"ש, ויבנהו שבע שנים. על בית ראשון, ה"ר, אם תאמר, שמלכות בבל שלטה למעלה בסוד הע' שנים, שהם בינה, ח"ו? אלא בזמן שהיה בית המקדש קיים, האור והנביעה של אמא עילאה, בינה, היה מאיר ויורד למטה. כיוון שחטאו ישראל ונחרב בית המקדש, ומלכות בבל הייתה מושלת, נתכסה ונחשך אור ההוא, והתחתונים הקדושים לא היו מאירים.
קמג) וכיוון שהתחתונים לא היו מאירים, משום ממשלת מלכות בבל, נסתלק אור ההוא של הבינה, ואותו מבוע העליון, שהיה נובע אל הבינה, שהיא יוד דהויה, חכמה, נסתלק למעלה באין סוף. אז אלו ע' שנים של הבינה לא היו מאירים, משום הארה ההיא של הי' שנמנעת להאיר אל הה'. וזה היה ודאי גלות של ע' שנים של הבינה, הבית ראשון.
קמד) כיוון שהוסרה ממשלת בבל, והתחילה ה"ת דהויה להאיר, ישראל כולם לא חזרו להיטהר, להיות סגולה שלמה כמקודם, אלא מעט מעט חזרו מגלות בבל לארץ ישראל. וכיוון שלא נמצא שלמות, אז י' העליונה דהויה, לא ירדה להאיר כל כך, כמו שהייתה מאירה לפנים, אלא מעט מעט בלי סדר, כי ישראל לא היו טהורים כראוי כמקודם. וע"כ מבוע העליון, י' דהויה, לא היה נובע ולא האיר, אלא שחזר להאיר מעט מעט מתוך הדחק של השם.
קמה) וע"כ התגרו בישראל מלחמות רבות עד שהחושך יכסה ארץ, וה' תחתונה, הנוקבא, נחשכה ונפלה לארץ. ומבוע העליון, י' דהויה, נסתלק כמקודם, משום שמלכות אדום נתחזקה, וישראל חזרו לסורם.
קמו) וע"כ ה"ת, בית שני, נחרבה. וכל י"ב שבטים של ה"ת, כמספר המחנות של ישראל, שהם י"ב שבטי יה, הם בגלות של מלכות אדום. ומבוע העליון, ו' דהויה, ז"א, נסתלק מאותו מבוע שמשפיע אליו, מיסוד דז"א, כמ"ש, הצדיק אבד, זהו היסוד שאיבד אותה הנביעה של מקור העליון, שהיה נוזל ומושך מלמעלה.
קמז) ואז היה פירוד בה', בית שני, שנפרדה מן ו' דהויה, ז"א, והיא באה בגלות אדום, בכל אלו י"ב שבטים והמחנות של ישראל. י"ב שבטים, עולים למספר גדול. ומשום שסוד הה' היה בכל מספר הזה, ע"כ נמשך הגלות זמן רב.
קמח) סוד הסודות לחכמי לב נמסר. י' שבטים הם אלף שנים, שני שבטים מאתיים שנה. כי י"ב אורות של הנוקבא, הנקראים שבטים, הם נמשכים מבינה, שספירותיה בסוד מאות, וע"כ הם י"ב מאות.
בכׂה תבכה בלילה ודמעתה על לחיה. לסוף י"ב שבטים של הגלות, לסוף אלף ומאתיים, הלילה יחשך לישראל, עד שתתעורר הו' לזמן שישים ושש שנים. כי ו' במילואו, כפי שנשמע במבטא הוא וו, אשר ו ראשונה, הוא ת"ת שספירותיו בסוד עשיריות, והם שישים. וו' השנייה היא יסוד, ספירותיו בסוד יחידות, והם שש. ולכן הו' דהויה הם שישים ושש.
קמט) לסוף י"ב שבטים, שהם אלף ומאתיים שנים של הגלות, ולסוף שישים ושש שנים בחשכת הלילה, שהיא הגלות, אז, וזכרתי את בריתי יעקב, שהוא ת"ת. זהו התעוררות אות הו', ת"ת, ו' דהויה, הנפש, הפנימיות של בית יעקב, הנוקבא, הנקראת בית של יעקב.
וזה, כל הנפש הבאה ליעקב מצריימה שישים ושש, הו', הנפש של בית שני, ה"ת, וו' היא שישים ושש. שישים להתעוררותו של יעקב, תפארת. ושש להתעוררותו של יוסף, יסוד. וע"כ הוא במלואו ו"ו, שרומז על ת"ת ויסוד, שהם שניים בחיבור אחד, כי יסוד ות"ת נחשבים כאחד. וע"כ מרומזים בב' ווים שבמילוי הו', שהם אות אחת .
קנ) משם ולהלאה יעורר הקב"ה הניסים והאותות, ויתעוררו על ישראל הצרות. ואז נאמר, ואף את בריתי יצחק. כי יצחק גבורה ודין. ואח"כ, כשיערוך מלך המשיח מלחמות בכל העולם בימינו של הקב"ה, שהוא חסד, כמ"ש, ימינך ה' נאדרִי בכוח, אז נאמר, ואף את בריתי אברהם אזכור, כי אברהם, הוא חסד. ואח"כ, ואת הארץ אזכור, זו היא ה"ת דהויה, הנוקבא, שנקראת ארץ. בזמן ההוא כתוב, והיה ה' למלך על כל הארץ.
קנא) לסוף שישים ושש שנים אחרות, שהם ביחד עם השישים ושש, מאה ושלושים ושתיים שנים, יתראו האותיות בשם הקדוש מפותחות בשלמות השישים ושש, למעלה בת"ת, ולמטה בנוקבא, כראוי. וזה הוא ה"ה עליונה ותחתונה, שיש במילואה על ה"ת. כמו ו"ו, שיש במילוי ו', אשר ו' העליונה משפעת סוד שישים לה' העליונה, וו' התחתונה משפעת סוד שש לה' התחתונה. וכל אלו השבילים, שהם ל"ב שנים מן קל"ב, הכלולים באות ו"ה ו"ה, אשר ו"ה הראשונות הן ב' פעמים שישים, וו"ה השניות הן ב' פעמים שש, שהם יחד קל"ב. הנה מספר ל"ב שבהן רומז אל סוד השלמות של מאה ושלושים ושנים, שנעשה בהן הכנה לקבל ל"ב שבילים של החכמה מן הי' דהויה.
קנב) לסוף מאה ושלושים ושתיים שנים אחרות, כי אותן קל"ב שנשלמו בת"ת ונוקבא, שהם ו"ה דהויה, צריכים ג"כ שיאירו בחכמה ובינה, שהם י"ה דהויה, יקוים הכתוב, לאחוז בכנפי הארץ וינערו רשעים ממנו ויטוהר הארץ הקדושה, והקב"ה יחיה המתים שבארץ הקדושה, ויקומו מחנות מחנות בארץ הגליל.
קנג) ואז יתוקן הסתימה שבמבוע העליון של הויה, באות י', חכמה. ויתקיימו ל"ב שבילים שבחכמה בשלמות להשפיעם למטה, ויתקיימו כל האותיות של השם הקדוש י"ה ו"ה בשלמות.
קנד) עד הזמן שיהיה נוזל וימשוך מבוע העליון, הי' בחיבור האותיות ה"ו, שהם בינה ות"ת, תוך ה"ת דהויה, הנוקבא. וזה הוא להשלמת מאה וארבעים וארבע שנים אחרות, שהם קל"ב שלישיים עם י"ב שבטים שבנוקבא, שהם ביחד מאה וארבעים וארבע שנים. ויקוצו שאר המתים שבשאר הארצות, מתי חוץ לארץ.
קנה) שימצא כל זה במספר ח"ת, שהם ב' פעמים קל"ב ומאה וארבעים וארבע, שהם ביחד ת"ח. ויתיישב העולם ויבושם, ויעבור צד האחר מן העולם. וה"ת, הנוקבא, תתמלא מן מבוע העליון, הי' דהויה, החכמה. ותתעטר ותאיר בשלמות. וכמ"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה.
קנו) עד שיהיה שבת לה', ללקוט נפשות בתענוג הקדושה, להמשיך נפשות יתֵרות בסוד הזיווג העליון, בכל אלף השביעי, שכולו שבת. וזה הוא התעוררות הרוחות הקדושים, של עם ישראל להתלבש אחר השבת, אחר אלף השביעי, בגופות אחרים קדושים, להיקרא קדושים. כמ"ש, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו.