קנז) בכל יום עושה הקב"ה מלאכים שליחים לעולם, כמ"ש, עושה מלאכיו רוחות. עשה, לא כתוב, אלא, עושה, לשון הווה. משום שבכל יום ויום עושה. ובעת ההיא נתמנה מלאך ממונה אחד על מצרים. וכמ"ש, ויקם מלך חדש. חדש ודאי, הוא הממונה, שהקב"ה עשהו עתה.
קנח) אשר לא ידע את יוסף. כי הממונה ממקום הפירוד היה. כמ"ש, ומשם ייפרד, והיה לארבעה ראשים. והראשון מפירוד ההוא היה נהר מצרים. כמ"ש, ושם האחד פישון, שהוא נהר מצרים. ומשום זה לא ידע את יוסף, שהוא המקום שכל הייחוד שורה בו, שנקרא צדיק. כי יוסף הוא יסוד, שנקרא צדיק, שכל ייחודי ז"א ונוקבא נעשים עימו. והפירוד לא ירצה לֵידַע את הייחוד.