רב) ותרד בת פרעה. בשעה שפסקו ישראל מן התורה, מיד, ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור. שמידת הדין, שנקראת בת פרעה, הייתה יורדת להתרחץ, מן הדם של ישראל, מפגם שלהם על עלבונה של התורה. כי יאור פירושו תורה. ונערותיה הולכות על יד היאור, הן האומות שהולכים ורודפים את ישראל, על יד היאור. על סיבת עלבונה של התורה, שאלו שלומדים בה הרפו את ידיהם ממנה .
רג) כל הדברים שבעולם תלויים בתשובה ובתפילה שהאדם מתפלל להקב"ה. וכל שכן מי שמוריד דמעות בתפילתו, שאין לך שער שאלו הדמעות לא תבאנה בו. כתוב, ותפתח ותראהו את הילד. ותפתח, זו היא השכינה, העומדת על ישראל כאם על הבנים. והיא פותחת תמיד בזכותם של ישראל .
רד) כיוון שפתחה ותראהו את הילד, ילד שעשועים, ישראל, שמתחטאים לפני מלכם תמיד. ומיד שמתחננים לפני הקב"ה, חוזרים בתשובה ובוכים לפניו, כבן הבוכה לפני אביו. כתוב, והנה נער בוכה. כיוון שבכה הוסרו ממנו כל הגזרות הקשות שבעולם. כתוב, ותחמול עליו, שנתעוררה עליו ברחמים, ותחמול עליו .
רה) ותאמר מילדי העברים זה, שהם רכי לב ולא מילדי העכו"ם, שהם קשי עורף וקשי לב. מילדי העברים, שהם רכי לב בזכותם של האבות והאימהות לשוב לפני אדונם. ותקרא את אם הילד, רחל אימנו, שהייתה בוכה. כמ"ש קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה. בוכה, ישראל, ואֵם הילד בוכה, רחל .
רו) לעתיד לבוא, בבכי יבואו ובתחנונים. בזכות בִכִיה של אם הילד, אימם של ישראל, רחל, יביאו ויתקבצו מהגלות. גאולת ישראל אינה תלויה אלא בבכיה, כשתשלמנה ותכְלֶינה בכי הדמעות שבכה עֵשָו לפני אביו, אז יגאלו. שכתוב, וישא עֵשו את קולו וַיֵבְך. ואלו הדמעות הורידו את ישראל לגלות. לכן, כיוון שתכְלֵינה אלו הדמעות על ידי הבכיה של ישראל, יצאו מן הגלות. כמ"ש, בבכי יבואו ובתחנונים אובילם.