רנג) אין לך דבר שיהיה אהוב לפני הקב"ה, כמו תפילתם של צדיקים. ואע"פ שרצוי לו, פעם עושה בקשתם ופעם אינו עושה.
רנד) תנו רבנן, פעם אחת היה העולם צריך מָטר. בא רבי אליעזר וגזר ארבעים תעניתים, ומטר לא בא. התפלל תפילה ולא בא מטר. בא רבי עקיבא, עמד והתפלל. אמר, משיב הרוח, ונשב רוח עז וקשה. אמר, ומוריד הגשם, ובא מטר. חלש דעתו של רבי אליעזר. הסתכל רבי עקיבא בפניו והרגיש חולשת דעתו.
רנה) עמד רבי עקיבא לפני העם ואמר, אמשול לכם משל, למה הדבר דומה. רבי אליעזר דומה לאוהבו של מלך, שאוהב אותו ביותר. וכשבא לפני המלך, הוא רצוי לו, ואינו רוצה לתת לו בקשתו במהרה, כדי שלא ייפרד ממנו, כי רצוי לו שידבר עימו. ואני דומה לעבדו של המלך, שמבקש לפניו בקשה, והמלך אינו רוצה שיכנס לשערי ההיכל, ומכל שכן לדבר עימו. אמר המלך, תנו לו בקשתו מיד ולא יכנס כאן. כך רבי אליעזר הוא אוהבו של המלך, ואני עבד, ורוצה המלך לדבר עימו כל יום ולא ייפרד ממנו. ואני, אין המלך רוצה, שאבוא לשערי ההיכל. ע"כ נתן לי בקשתי מיד. נח דעתו של רבי אליעזר.
רנו) אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בוא ואמור לך דבר, שנראה לי בחלום פסוק הזה, שכתוב, ואתה אל תתפלל בעד העם הזה. הרי, שמסיבת עוונם של הדור, אין התפילה מתקבלת בעדם. ומ"מ נאמר, ואתה אל תתפלל עליהם, שמשמע שאחרים יכולים להתפלל. וע"כ אני לא נעניתי, ואתה נענית. ויותר מזה, יש בחינות שאין צדיק בעולם, שיוכל להתפלל עליהן.
בוא וראה, י"ב הרי אפרסמון, שהם חגת"ם דבינה, הנקראת אפרסמון, הכלולים זה מזה, שכל אחד מהם כלול מן חג"ת, והם י"ב. אבל המלכות, אינה מאירה אפילו במלכות. מטרם גמר התיקון, נכנס והעלה מ"ן אותו הלובש חושן ואפוד, ז"א, שת"ת שלו נקרא חושן והמלכות נקראת אפוד. שי"ב אבנים שבחושן מקבלים מי"ב אורות דבינה. וי"ב של האפוד מקבלים מי"ב של החושן. וגם בהם אין עצם המלכות מאירה כמו בבינה.
והתפלל אל הקב"ה, העלה מ"ן לבינה, לרחם על העולם, לגמור התיקון גם במלכות עצמה, שתהא מאירה כמו חג"ת. ועד עתה עדיין תפילתו לא נתקבלה, הרי שיש בחינות, שאין התפילה נשמעת עליהן. אם כן, למה חלשה דעתו של רבי אליעזר? כיוון שראה בחלומו, ואתה אל תתפלל, שמתוכו נשמע, שאחר יכול להתפלל? משום האנשים שאינם יודעים מזה. וחשבו שמעלתו קטנה ממעלת רבי עקיבא.