רצא) עד שיפוח היום ונסו הצללים. עד שיפוח היום, נאמר על גלות ישראל, שהם יהיו משועבדים בגלות עד שיגמר יום ההיא של ממשלת האומות. למדנו, אלף שנים ממשלת כל האומות ביחד על ישראל. ואין לך אומה שלא תשתעבד בהם. ויום אחד, הוא כנגד מה שכתוב, והיה יום אחד הוא יודע לה'.
רצב) עד שיפוח היום. קודם שיפוח יום ההוא של האומות. ונסו הצללים, הם הממשלות ששלטו עליהם. אלך לי אל הר המור, אמר הקב"ה, אלך לי לנַעֵר האומות מירושלים, שהוא הר המור, כמ"ש, בהר המוריה אשר בירושלים. ואל גבעת הלבונה, זהו בית המקדש אשר בציון, שכתוב בו, יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון. כדי לנַעֵר משם את הרשעים. כמ"ש, לאחוז בכנפות הארץ, וְיִנָעֲרוּ רשעים ממנה, כמי שאוחז בשמלה לנער את הטינופת ממנה.
רצג) עתיד הקב"ה להתגלות בירושלים של מטה ולטהר אותה מטינופת העמים, עד שלא נשלם יום ההוא של האומות. אין ממשלת האומות על ישראל, אלא יום אחד בלבד. והוא יומו של הקב"ה, שהוא אלף שנים. כמ"ש, נְתָנַנִי שוממה כל היום דווה. יום אחד לבד, ולא יותר.
רצד) אם ישתעבדו יותר מאלף שנים, הוא אינו על פי גזרת המלך, אלא על שאינם רוצים לשוב בתשובה לפניו. וכתוב, והיה כי יבואו עליך, ושבת עד ה' אלוקיך. וכתוב, אם יהיה נִדַחֲךָ בקצה השמים משם יקבצך.