מוקדה על המזבח כל הלילה

א) וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר דַּבֵּר זאת תורת העוֹלַה. מקרא זה בכנסת ישראל העמדנו, שהיא עולה ומתחברת במלך הקדוש בזיווג שלם.

ב) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה. כיוון שבא הלילה, והשערים סתומים, דינים תחתונים מתעוררים בעולם, והולכים ומשוטטים חמורים, ואתונות, וכלבים. שמשמרה ראשונה חמור נוער. וכלבים ואתונות אינם משוטטים ואינם הולכים, אלא בהם עושים כשפים לבני אדם. כגון בלעם, שרכב על אתונו. אז ישנים כל בני העולם, ומזבח התחתון שמבחוץ, מלכות בעת שמלאה בדינים, שורף.

ג) בחצות לילה מתעורר רוח צפון, וממזבח התחתון, ממלכות, יוצא שלהבת אש, והשערים נפתחים, ודינים תחתונים, דינים דנוקבא, מתקבצים בנקביהם, ואותו שלהבת הולכת ומשוטטת, ושערי גן עדן נפתחים. עד ששלהבת ההיא מגעת ומתחלק לכמה צדדי העולם, ונכנס תחת כנפי התרנגול, וקורא.

ד) אז הקב"ה נמצא בין הצדיקים, וכנסת ישראל משבחת אל הקב"ה, עד שבא הבוקר. כיוון שבא הבוקר, נמצאים מספרים זה עם זה כאחד. משמורה שלישית אישה מספרת עם בעלה. ויש לה מנוחה בבעלה. כמ"ש, על מוקדה על המזבח כל הלילה. שכל הלילה שורפת בדינים שלה. עד הבוקר, כי בבוקר הדינים והלהבות נשקטים. ואז מתעורר אברהם, חסד, בעולם. והוא נחת לכל.