נב) בטח בה' ועשה טוב, שְׂכָן ארץ, ורְעֵה אמונה. לעולם יהיה אדם זהיר באדונו, וידבק לבו באמונה העליונה, כדי שיהיה שלם עם אדונו. כי כשיהיה שלם עם אדונו, לא יוכלו להרע לו כל בני העולם .
נג) בטח בה' ועשה טוב. מהו, ועשה טוב? בהתעוררות שלמטה, יתעורר מעשה העליונה. ועשיתם אותם, כביכול, אתם תעשו אותם, משום שבהתעוררות שלכם, שאתם עושים למטה, מתעורר למעלה. וע"כ, ועשה טוב, כתוב, ואין טוב אלא צדיק, יסוד דז"א, שכתוב, אמרו צדיק כי טוב. כיוון שאתם עושים זה, ודאי טוב הזה יתעורר למעלה, אז, שְכָן ארץ ורעה אמונה, והכל אחד. שארץ ואמונה, שניהם מלכות .
נד) שכן ארץ, זו ארץ עליונה, מלכות, כי אין לך בעולם מי שיכול לשכון עימה, עד שיתעורר אותו הטוב, יסוד דז"א, אליה. כי המלכות בלי יסוד מלאה דינים קשים. כיוון שעורר אותו האדם, ע"י מעשיו הטובים, כביכול הוא עשה אותו. ואז שְכן ארץ, שכן בתוכה, במלכות, ואכול פריה, והשתעשע עימה. ורעה אמונה, ארץ, מלכות. כמ"ש, ואמונתך בלילות, במלכות. ורעה אמונה, היה מנהיג אותה בכל שאתה רוצה .
נה) ואם לא תעורר כנגדה את היסוד, טוב, יסוד, מתרחק ממנו. ואז אל תקרב אליה, אל תקרב לכבשן האש השורף, כי בלי יסוד היא מלאה דינים, ככבשן האש. ואם תקרב אליה, תהיה ביראה, כמי שמפחד מן המוות. כי אז היא אש דולק, ושורפת העולם בלהבותיה. וכיוון שמעורר כנגדה טוב, אז שכן בתוכה, ואתה לא תירא ממנה .
נו) בני האמונה מנהיגים את המלכות לרצונם בכל יום. שהיא מקיימת מה שהם גוזרים. בני האמונה הם אלו שמעוררים טוב, יסוד, כנגדה, ע"י שנותנים צדקה, ואינם חסים על שלהם, ויודעים שהקב"ה יתן להם יותר. משום שהיסוד מעורר ברכות כנגדו. ואל יאמר, אם אתן זה עתה, מה אעשה למחר? אלא הקב"ה נותן לו ברכות עד בלי די.