סח) אדם שחטא בגלוי, בב' מדרגות, בב' אופנים, אם חוזר בתשובה בגלוי, כמו שחטא בגלוי, אז מושיבים לו בעולם ההוא בין צדיקים, היודעים דיניו של הקב"ה, ושומרים עצמם מלחטוא. ואם חזר בתשובה בסתר, אין מושיבים אותו בין צדיקים, כי חטאו לא נמחק לגמרי. אלא מושיבים אותו בין הרשעים, והרשעים מתקנאים בו, שעשה תשובה, לקיים בהם, ועיני רשעים תכלינה .
סט) ומשום זה, חטאו של אדם, שעבר על, ויצו ה' אלקים, ואין צו אלא עבודה זרה, עבר על עבודה זרה, הרכיבו, הביאו בגלגול, בטיפת זרעו של תרח, שבו רתח, הכעיס, את הקב"ה, ועבר על צו של ע"ז, כי תרח היה עובד ע"ז. ויצא מטיפת זרעו, אברהם, שהיה גלגול אדם הראשון, חזר אברהם בתשובה, ושבר צלמי עבודה זרה, וכל המזונות, ששמו בפניהם, הוא תיקן מה שחטא אדם ותרח, ושבר החטא, ובניין הרע שבנה, בניין הקליפות שאדם גרם ע"י חטאו, והמליך את הקב"ה ושכינתו על כל העולם.
ע) במה המליך את הקב"ה ושכינתו על העולם? משום שקידש את שמו יתברך ברבים, ונכנס באש לשרוף עצמו, לקיים בו, באדם, פסילי אלוֹהיהם תשרפון באש. משום שאדם עבד ע"ז, נחשב משום זה כמו פסילי אלוֹהיהם. ולא עוד אלא שהחזיר בתשובה את אביו תרח, והביאו, ואת אמו, ולכל שליטי אותו הדור, לגן העדן. וכך נתלבן באש ככסף, שהוא מטבע כסף של המלך, וזייפו אותה בתערובת עופרת. ע"כ הכניסו באש, ויצאה העופרת לחוץ, שהוא ישמעאל. משום זה יצא ישמעאל מצחק בעבודה זרה. ונשאר אדם מלובן באש. וזה הוא שינוי השם, שנשתנה שמו מאדם לאברהם. כי כשאדם נתגלגל, היה צריך לעשות לו שינוי השם, שינוי מקום ושינוי מעשה .
עא) אחר כך בא יצחק, שאדם נתגלגל בו ונתחזק בו, מעבירה שנייה, שזו שפיכות דמים. שדורש על הכתוב, ויצו ה' אלקים על האדם לאמר. ויצו, ע"ז. על האדם, שפיכות דמים. לאמר, גילוי עריות. והוא עבר על כולם. וזה גרם אל הנסיון של יצחק בסכין, בעקידה, שנאמר, ויקח את המאכלת לשחוט את בנו. ואדם נברר בו, כמי שמברר אוכל מתוך פסולת, ויצא הפסולת לחוץ, שהוא עשָו שופך דמים. והאוכל, יעקב, יצא מבורר ונקי מכל פסולת. שיעקב יופיו של אדם הראשון, כי יצא מצורף ומזוקק מכל פסולת .
עב) אח"כ בא יעקב, הטוב והאוכל שנברר מאדם הראשון, והרכיב וחיבר אותו בלבן, ונעשה לו עבד. כמ"ש, אעבדך שבע שנים ברחל. והסיבה שהחליפה באחותה, עבד שבע שנים אחרים, להוציא ב' טיפות שזרק אדם במקום נכרי, בב' רוחות נקבות שהזדווגו עמו. אחר שפרש מחוה. וזהו גילוי עריות. וזהו המרומז במילה לאמר, והוציא אותן מן לבן הארמי, הנחש .
עג) באברהם, ביצחק וביעקב, היה לאדם שינוי השם, שינוי מקום, ושינוי מעשה. שינוי השם באברהם. שינוי מקום ביצחק. שינוי מעשה ביעקב. ואם זה שנאמר בו, אז ראה ויספרה הבינה וגם חקרה, ויאמר לאדם, קבל בתשובה, כל שכן לאחרים. שאינם כל כך גדולים כמוהו .
עד) כל זה מדבר מתיקון החטא דאדם הראשון. כי אדם הראשון גנב היה, שבעל הגן ציווה עליו, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל, והוא הלך וגנב ואכל. וע"כ תיקונו, ונמכר בגנבתו, שבית הדין ימכרוהו לעבד. שתיקון זה התחיל ביעקב. אמנם מטרם שבא לתיקון הזה, הוא צריך לג' תיקונים, שהם שינוי השם ושינוי המקום ושינוי המעשה. ואז נמכר לעבד ללבן, שממנו נמשך עבד עברי, היוצא לחופשי בשנה השביעית, רחל. ועוד לא נשלם התיקון בזה, אלא שנצמח מזה עבד רע, שהם הגלויות שנגלו ישראל ונמכרו לאומות העולם. שמזה נמשך עבד נרצע, העובד לעולמו של יובל, בינה, שבעת שהבינה שולטת, יוצא לחירות ושב אל אחוזתו. שהם ג' הגאולות שהיו ע"י שליטת אור הבינה, יובל.
ועם כל זה עוד לא נשלם בזה החטא של עצה"ד כולו, וכן עוד לא נגלה גאולה השלמה, שהרי נשארו בחינות עבד כנעני, שאינם יוצאים אפילו בעולמו של יובל. שגם הם מצאצאי החטא של אדם הראשון וצריכים תיקון. והם צריכים דווקא לצאת לחירות מהשמיטה עצמה, כי הם לא יוכלו להנות מיובל. וע"כ צריכים להמתין עד גמר התיקון שבאלף השביעי. שאז יתוקנו גם הם, ואז נמצא שנתתקן החטא של עצה"ד כולו.
נבאר שינוי השם, המקום, המעשה. נודע שחטא של עצה"ד היה שהמשיך את הארת החכמה שבשמאל ממעלה למטה, שבזה הפריד השמאל מן הימין. כמ"ש, לא זכה הוא רע. נגלה עליו נקודת המנעולא, שכתוב לפתח חטאת רובץ, שעם גילויה מסתלקים כל האורות, שמטעם זה אבד הזוהר העליון ונגרש מגן עדן. ונמצא שאדה"ר גרם בחטאו שנתווספו דינים דנוקבא על דיני הזכר הזכר של שליטת השמאל בפירוד, שהם מחריבים את העולם. וזה גלגול הראשון של אדה"ר באברהם, שבו התחיל התיקון, שהדינים דנוקבא יבטלו את דיני הזכר. וכמ"ש, אין צו אלא עבודה זרה, שהיא שליטת השמאל, שגרם אדם הראשון, דיני הזכר. אברהם המשיך את המנעולא, דינים דנוקבא, ושבר עם זה צלם דעכו"ם, דיני הזכר, שבזה נתבטלו הג"ר דשמאל, ראשם של הע"ז. שהפסיק כל השפע שלהם.
כי אברהם הפיל את עצמו לכבשן האש, כדי לבטל את דיני הזכר באש המנעולא. אמנם זה היה מספיק לתיקון הימין, אברהם, אור החסדים, שעליהם לא היה צמצום, ואפילו בכלים דמנעולא היה אפשר לקבלם. אמנם שמאל, הארת הבינה השבה להיות חכמה, לא תיקן כלום. כי הכלים שיש בהם גילוי מנעולא, אינם יכולים לקבל חכמה, להיותה המלכות דצ"א. ומשום זה יצא ממנו פסולת, החסרון קבלה מהארת החכמה, כמו שמזייף במטבע של המלך, שמעכב גילוי הג"ר. ופסולת הזה ישמעאל, הדומה כמו עופרת המעורב בכסף. וזה שינוי השם. כי שבר שם הטומאה, אל אחר, והחזיר השם הקדוש למקומו.
וכדי להחזיר בחינת השמאל לקדושה, ולהמשיך הארת החכמה, צריכים להעלות המלכות לבינה, שתקבל המלכות כלים דבינה, ולגנוז בחינת המנעולא. שזה שינוי מקום, הנעשה ביצחק, שהמלכות נסתלקה ממקומה, ועלתה למקום בינה. ואז נולד יצחק, קו השמאל. ואדם הראשון נתתקן בו ע"י השינוי מקום שבו. כי ע"י שינוי מקום שבו נתחזק אדם הראשון בקו שמאל, וע"י עקידת יצחק נכלל בימין. כי מתוך שמנעולא נגנז לגמרי ונעשה שינוי מקום, חזר ונתגבר השמאל בלי ימין, שעשָו המשיך ממנו ממעלה למטה, שזה הפסולת, שמכאן שפיכת דמים. ולפיכך גם שינוי המקום לא היה מספיק לתיקון אדם הראשון.
יעקב, קו האמצעי, העושה שלום בין ב' הקווים ומתקן את קו השמאל, שלא יאיר אלא ממטה למעלה, אור הנקֵבה. שמטעם זה אין החכמה מתגלית עוד בקו שמאל דז"א, שהוא יצחק, המאיר ממעלה למטה, כאור זכר, אלא במלכות, רחל בלבדה, מפני שהיא אור הנקבה, המאירה רק ממטה למעלה. וזה עבד עברי, שנאמר בו, שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי. כי עם גילוי אור המלכות, הארת חכמה, יוצא לחופשי. וכמ"ש, אעבדך שבע שנים ברחל, לגלות הארת חכמה שברחל, מלכות הנקרא שביעית, שבהארתה יוצאים העבדים לחירות. ואע"פ שעבד גם בשביל לאה, אבל עיקר עבודתו היה לגלות אור החכמה שברחל. וזה נקרא שינוי מעשה. שבישל המעשה שבאור הזכר, כי נקבה קרקע עולם היא ואין בה מעשה, שהיא המנוחה. ובו יצא אדם הראשון נקי בלי פסולת. והוא תיקון עבד עברי, כמ"ש, ונמכר בגנבתו.
אמנם עוד לא הספיק התיקון הזה של עבד עברי, כי חטאו ישראל ונגלו בין האומות. ומכאן עבד נרצע, שאינו רוצה בחירות של שנה השביעית, שעושים אותו בעל פגם. ועליו נאמר, ועבדו לעולם, שאינו יוצא לחירות אלא באור הבינה ממש, אור של ג' הגאולות שהיו לישראל מג' גלויות, שנגאלו בהופעת אור הבינה עליהם. שכתוב, ועבדו לעולם, לעולמו של בינה. כמ"ש, בשנת היובל הזאת, תשובו איש אל אחוזתו. וכל זה אמור רק בעבד עברי, שיש בו תיקון של שינוי מקום, והם יכולים לקבל ממלכות הממותקת בבינה, או מאור הבינה עצמה. משא"כ עבד כנעני, שאין בו התיקון של שינוי מקום, אלא המנעולא מגולה בו, ע"כ אינו יוצא לחרות לא בשנה השביעית, ולא ביובל, כי אין הכלים דמנעולא יכולים לקבל מהם כלום. אלא רק בגמר התיקון באלף השביעי. ונמצא שעד אז אין תיקון עצה"ד נגמר כולו.
וזה שמסיים לכן עבד טוב הוא עבד עברי, היוצא בשביעית. שינוי המקום של המלכות, שעלתה לבינה, גרם לו שיוכל לצאת בשביעית. עבד נרצע, שהוא פגום, שינוי המקום גורם לו, שיוצא לעולמו של יובל, לקבל מאור הבינה. אבל שאר עבדים, עבד כנעני שאין בו שינוי מקום, לעולם בהם תעבודו, שהם אינם יוצאים לחירות ביובל, כי הכלים שלהם להיותם ממנעולא, אינם יכולים לקבל אלא ממלכות המצומצמת. וע"כ אינם יוצאים לחירות. ולא נגמר תיקון אדה"ר עד גמר התיקון, שאז יתוקן המנעולא במקומה, ותהיה כמו הבינה, ולא יהיה נצרך עוד שינוי המקום.