יב) בוקר וְיוֹדַע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו. למה בוקר? ולמה קדוש ולא טהור? כלומר, ואת הקדוש והקריב אליו, היה לו לומר, ואת הטהור. אלא הם, עדת קורח, מצד טהור הם באים, כי הלויים הם טהור ולא קדוש. והכהן קדוש. אמר משה, בוקר, שאז הספירה של הכהן, חסד, נתעוררה בעולם. אם אתם כהנים, הנה בוקר, יעבדו עבודה של בוקר, חסד, ואז, וְיוֹדַע ה' את אשר לו ואת הקדוש. את אשר לו, זהו הלוי. ואת הקדוש, זהו הכהן. אז והקריב אליו את הקדוש. ואין מי שיבחין הדבר אלא בוקר. וכך אמר להם, אם תראו את עצמכם להישאר בצד הדין, הבוקר, חסד, לא יסבול אתכם, כי אין אז זמנו של הדין. ואם תראו את עצמכם להישאר בחסד, הרי הוא זמנו. ותישארו אצלו ויקבל אתכם.
יג) במֶה יבָחֵן הדבר? בהקרבת קטורת. כי השושבין צריך שיקטיר על ידו הקטורת בכל המדרגות. ויתקשר בהן. כי ריח הקטורת עולה ומקשר כל המדרגות לאחד. שושבין זה הכהן, חסד. ומשום זה, והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש. ולא הטהור. כי שתי מדרגות הן, קדוש וטהור. הכהן קדוש. הלוי טהור. וע"כ כתוב, הקדוש.