כ) ויאמר משה אל אהרון קח את המַחתָה. חֲמַת מלך מלאכי מוות ואיש חכם יְכַפְרֶנָה. כמה יש לבני אדם להישמר מעוונותיהם ולשמור מעשיהם. כי בכמה פעמים נידון העולם, ובכל יום עולים המעשים במאזניים, ומשגיחים עליהם מלמעלה, ונכתבים לפניו. וכשמעשים של האדם אינם כשרים לפני המלך, עולה כעס, והדין נתעורר. כמ"ש, חמת מלך מלאכי מוות. וע"כ בכל יום צריך האדם להיזהר מעוונותיו.
כא) בשעה שבעלי הדין עומדים על העולם, והכעס תולה, אם נמצא בדור צדיק המצוין למעלה, הקב"ה מביט עליו, והכעס נשקט. בדומה למלך שכעס על עבדיו, והיה תובע על השוטר לעשות דין. בתוך כך בא אוהבו של המלך, וקם לפניו. כיוון שראהו המלך האירו פניו. התחיל אוהב ההוא של המלך לדבר עימו, והמלך שמח. אח"כ כשבא השוטר, רואה פניו של המלך, שמחים, מסתלק והולך לו, ואינו עושה דין. ואז אותו האוהב מבקש את המלך על עבדיו. והמלך מכפר להם. ומשום זה, ואיש חכם יכפרנה.
כב) אף כאן, כאשר ראה משה שהכעס תולה, מיד, ויאמר משה אל אהרון, משום שהוא השושבין, הידיד, של המלכה, והקטורת אינו עולה אלא בידיו, שהוא מרבה שלום בעולם, וקושר קשר האמונה, המלכות. קטורת היא שִמחה של מעלה ומטה, קשר האמונה, הסתלקות הכעס. כמ"ש, שמן וקטורת יְשַׂמח לב. ואז, ואיש חכם יכפרנה. ינקה ויטהר את הכעס, והרחמים מתעוררים.