לה) כשרצה הקב"ה לברוא את העולם, עלה ברצון לפניו, וברא אותו בתורה. ובה נשתכלל. כמ"ש, בהכינו שמים שם אני. וכתוב, ואהיה אצלו אָמוֹן. אל תקרי אָמוֹן אלא אומן, שהייתה אצלו האומן של העולם.
לו) כשבא לברוא האדם, אמרה התורה, וכי בחינם נקראתָ ארך אפיים ורב חסד? ואם לא יהיה אדם שיחטא, למי תאריך אפך? באותה שעה שיצא האדם לעולם, היה זיו הפנים שלו ממעלה וממטה, והיו יראים מפניו כל הבריות. לא נתקיים העולם ולא נשלם, עד אותה שעה שיצא האדם בשלמות הכל ונתקדש היום, ונתתקן כיסא קדוש למלך, שהוא המלכות. אז נשלמו העליונים והתחתונים, ונמצא שמחה בכל העולמות.
לז) באותה שעה שרוצה להתקדש היום, היו יוצאים רוחות ושדים לברוא להם גוף. ונתקדש היום ולא נבראו. ונשאר העולם כמו נפגם ממלאכתו ונחסר, מחמת מציאות הרוחות ושדים. כיוון שנתקדשו ישראל ונשלמובמדרגתן, ונמצאו הלויים בצד שמאל, אז נשלם פגם ההוא של העולם, שנעשה בצד שמאל, מחמת מציאות הרוחות והשדים, כי ע"י הלויים נכלל השמאל בימין, וע"י זה נתתקן השמאל.
לח) וע"כ צריכים הלויים להיטהר, ואז נכלל הכל בימין, והעולם אינו נפגם. ומשום זה כתוב, וְעָבַד הלוי הוא. הוא השלים את צד השמאל. הוא השלים פגם העולם. ואפילו אותו צד צפון, שהיה חסר בעולם, כשברא הקב"ה את העולם, השלימו ג"כ הלויים. כי הלויים בארון השלימו הכל, באותו משא שהיו נושאים במשכן, בעת נסיעת המשכן, נשלם על ידיהם כל פגם ההוא.
לט) וְעָבַד הלוי הוא. הוא, יורה למעלה בשמאל, שמתקן השמאל למעלה. הוא, יורה שנכלל בימין. הוא, זה עתיקא, כתר. שעבודתו ותיקונו מגיע עד הכתר. הוא, יורה על נסתר. אם לא היה נמצא דין בעולם, התיקון של הלויים, לא היו בני אדם יודעים אמונה העליונה, ולא היו בני אדם עוסקים בתורה, ולא נתקיימו מצוות התורה, ועבודה שלמה הנמצאת בעולם למלך הקדוש, מי עושה אותה, הֵוֵי אומר, הלויים.
מ) וְעָבַד הלוי הוא. הוא, כמ"ש, כי הויה הוא האלקים, שעל ידו נעשה ייחוד הזה. הוא, משלים השלֵמות, שיהיה הכל אחד, שיתייחדו כל המדרגות להיות אחד. הוא, יורה התפשטות השמאל לקבל את כנסת ישראל, המלכות. כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. כדי לחבר אח"כ הזיווג יחד, וימינו תחבקיני. מי עורר את האהבה של שמאלו תחת לראשי, שהיא אהבת דודים? הוא, הלוי.
וכתוב, הוא עשנוּ ולא אנחנו עַמוֹ, שסובב על הקב"ה. הוא, יורה למטה, לתיקון הפגם שבעולם. הוא, יורה למעלה, לתיקון השמאל למעלה. הוא בגלוי, לגלות האמונה והעבודה בעולם. הוא סתום, שיורה על עתיקא. הוא אלקים, שיורה על הייחוד הויה הוא האלקים.
מא) עתיד הקב"ה להאיר את הלבנה כאור השמש, ואור השמש יהיה על אחת שבע פעמים, כמ"ש והיה אור הלבנה כאור החמה. וכתוב, לא יבוא עוד שִׁמְשֵׁך וִירֵחֵךְ לא יֵאָסֵף. וכתוב, לא יהיה לָך עוד השמש.
מב) כל פֶּטֶר רֶחֶם לכל בשר אשר יקריבו לה' באדם ובבהמה יהיה לָך, ואת בכור הבהמה תפדה. מצווה זו היא לפדות פטר חמור. לפדות עצמו לעולם הבא. ואם קודם שילך לעולם ההוא לא יפדה נפשו ורוחו ונשמתו בתורה, עתיד לחזור להתגלגל בעולם הזה כבתחילה, כמ"ש ישוב לימי עלומיו, ולקבל נפש רוח ונשמה.
מג) כתוב, הן כל אלה יפעל אל פעמיים שלוש עם גבר. ישראל, משום שפדיון שלהם היה בלי תורה, שהיא כסף, כיסופא, ההחמדה של עולם הבא, חזרו ג' פעמים אחרים בגלות, ובגאולה אחרונה, שהגאולה שלהם תהיה בתורה, לא יחזרו עוד לעולם לגלוּת, באו רבנן וברכו אותו. ואמרו, רעיא מהימנא, הקב"ה יפדה אותך, וכל ישראל יהיו פדויים על ידך, ותתחדש עימהם והם עימך.