סה) ולא שמעו אל משה מקוצר רוח. מקוצר רוח, שלא היו נחים מעבודתם, ולא היו אוספים לתוכם רוח מספיק. מקוצר רוח, שעוד לא יצא היובֵל, הבינה, לתת להם מנוחה וחירות. ורוח האחרון, המלכות, עוד לא משלה בעולם, להנהיג חוקים ישרים בעולם. וע"כ היה קוצר רוח, הוא רוח האחרון, המלכות, שהייתה קְצָרה ידה מהושיע לישראל.