פט) וידעת היום וַהֲשֵבוֹתָ אל לבבֶך כי הויה הוא האלקים. היה צריך לומר, וידעת היום כי ה' הוא האלקים ולבסוף, והשבות אל לבבך. כי הידיעה, שה' הוא האלקים, מכשירו להשיב אל הלב כן. ואם כבר השיב אל ליבו, מכל שכן שיש לו ידיעה. הֲשִבות אל ליבך, היה צריך לומר, ולא לבבך.
צ) לבבֶך פירושו, יצר הטוב ויצר הרע, השוכנים בלב, נכללו זה בזה, והם אחד. ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבְך, היינו בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע. שיהפוך מידות הרעות של יצר הרע להיות טובות, דהיינו שיעבוד עימהם את ה' ולא יחטא על ידיהם, ואז ודאי אין עוד הפרש בין יצר הטוב ליצר הרע, והם אחד.
ואז תמצא כי הויה הוא האלקים. שמידת הדין, שנקרא אלקים, נכלל בהויה, שהוא מידת הרחמים. כי נכללו זה בזה, כמו שיצר הרע ויצר הטוב נכללו בלב, והוא אחד. הרי שאין לדעת, כי ה' הוא האלקים, אלא על ידי וַהֲשֵבוֹתָ אל לבבֶך. לכן הקדים הכתוב, והשיבות אל לבבך, לדעת על ידו את הדבר, שה' הוא האלקים.
צא) הרשעים עושים פגם למעלה, על ידי מעשיהם הרעים. הפגם הוא, כי השמאל אינו נכלל בימין למעלה, אלא שולט בדין בפני עצמו, משום שהיצר הרע למטה אינו נכלל ביצר הטוב, לעבוד עימו להמשכת הטוב, מחמת החטאים של בני אדם, שחוטאים ע"י יצר הרע, וממשיכים שליטת הדין על ידו. ואינם עושים פגם למעלה, אלא לעצמם ממש.
כמ"ש, שׁיחֵת לו לא בניו מומם. שתחילה אמר, שיחת לו, שמשמע שעושים פגם למעלה. ואח"כ לא בניו מומם, שמשמע שאינם עושים פגם למעלה. כביכול עושים פגם ואינם עושים פגם: עושים, שגורמים, שלא ימשיכו עליהם הברכות של מעלה, כמ"ש, ועצר את השמים ולא יהיה מטר. הרי שפוגמים צינורות השפע למעלה. ולא עושים, משום שהשמים, הצינורות של מעלה, מקבלים לעצמם ברכות ושפע כמה שצריכים, אלא שאינם מקבלים שפע להמשיך למטה. ודאי אין זה פגם ומום שלמעלה, אלא, מומם של אלו הרשעים הוא, ועליהם שורה הפגם ולא למעלה.
צב) ועוד, לו. לו עם ו' פירושו, שלא נכלל הימין בשמאל למעלה, כדי שלא תִמָשֵכנה ברכות למטה. ועל זה נאמר, שִיחֵת לו עם ו'. לא עם א' כתוב, שאינם מקבלים ברכות להמשיך אל התחתונים. וע"כ הם שורים בפגם. בשביל שהרשעים מפרידים היצר הרע מיצר הטוב, ומתדבקים ביצר הרע.
צג) יהודה בא מצד שמאל, כי יהודה הוא מלכות, שבאה מצד שמאל. והתדבק בימין, כדי לנצח עמים ולשבור כוחם. כי אם לא היה מתדבק בימין, לא היה משַבר את כוחם. למה התדבק בימין, והרי השמאל מעורר דינים בעולם? ולמה לא הספיק לו השמאל, לשבר כוחם של העמים?
צד) בשעה שהקב"ה דן את ישראל, אינו דן אותם אלא מצד שמאל, כדי שידחה אותם בשמאל, ומקרבם בימין. אבל לשאר עמים, דוחה אותם בימין, ומקרב אותם בשמאל. וכשאחד מהם נתקרב לקדושה ונתגייר, נקרא בשם גר צדק, שצדק הוא שם המלכות מצד שמאל שבה. הרי שמקרבם בשמאל. כלומר, דוחה אותם מימין, כמ"ש, ימינך ה' נֶאדָרי בכוח, ימינך ה' תרעץ אויב. מקרב אותם בשמאל, הוא כמו שאמרנו, שהמתקרב מהם נקרא גר צדק, שהוא שמאל.
כי ישראל נמשכים מקו אמצעי. וכשחוטאים, ומגבירים השמאל על הימין, אז השמאל מענישם. וכשעושים תשובה, מקרבם הקב"ה בימין שהוא חסד, וחוזרים לקו אמצעי. אבל האומות, שורשם בקו שמאל ומשם חיותם. וכשנִלְקים, הוא בהתגברות הימין על השמאל שלהם. וכשמתקרבים, מרפאים את שורשם, שהוא קו שמאל. ע"כ המתקרב מהם נקרא גר צדק, שהוא שם השכינה, כשמתוקנת מצד שמאל.
צה) משום זה יהודה, שהוא מצד שמאל, התדבק בימין, כדי להכניע העמים. ונסיעותיו הם לימין הדגלים. ואלו השבטים שעימו, התחברו כולם לימין: יששכר שעמל בתורה, שהיא ימין, שכתוב, מימינו אש דת לָמוֹ. וכן זבולון, שהוא תומך התורה, שהיא ימין, כמ"ש שוֹק הימין, כי שוק הימין תומך צד הימין שבגוף. וע"כ נקשר יהודה משמאל ומימין, צפון שהוא שמאל, במים שהם ימין.
צו) ראובן שחטא לאביו. שׁרה בימין, חסד. ומחמת החטא התקשר בשמאל והתדבק בו. וע"כ אלו הנמצאים עימו בדגלו, הם שמאל. שמעון שמאלי מצד החיה, שיש לה פני שור, גבורה. גד הוא שוֹק השמאל, הוד, שכתוב, גָד גדוד יְגוּדֶנוּ והוא יָגוּד עָקֵב, אשר יָגוּד היא פעולת השמאל, ועָקֵב, שוֹק.
צז) וַהֲשֵבוֹתָ אל לבבֶך, הוא לכלול ביחד השמאל והימין. ואז תדע כי ה' הוא האלקים. עתה מובן מה שנאמר, הוא אהרון ומשה, הוא משה ואהרון. שהוא ללמד שהרוח, ת"ת, התחבר במים, חסד, והמים, חסד, התחברו ברוח, ת"ת, להיות אחד. וע"כ כתוב הוא.
צח) ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. כעין זה, ביחוד ימין ושמאל, גם כאן נרמז ייחוד הקדוש. ואזהרה הוא לאדם, לייחד את השם הקדוש כראוי, באהבה עליונה. בכל לבבך, היינו בשני יצריך, ימין ושמאל, שנקרא יצר הטוב ויצר הרע. ובכל נפשך, זהו נפש דוד, שניתנה ביניהם. ובכל מאודך, היינו לכלול הימין והשמאל למעלה, במקום שאין בו שיעור.
כשהאדם עובד אל הקב"ה בשני היצרים, שגם במידות רעות שביצר הרע עובד ועושה נחת רוח ליוצרו, נמצאים מתיחדים הימין והשמאל שלמעלה, שהם חסד וגבורה, כמ"ש, ה' הוא האלקים. ואז משלים המלכות, הנקראת נפש דוד. כי ניתנה ביניהם. שזהו, ובכל נפשך. וגם מעלה, החסד וגבורה, שלמעלה אל הג"ר, ולכך נאמר, ובכל מאודך. כי מאוד, משמעותו, שאין לו שיעור, הג"ר, שאין בהם השגה.
צט) ובכל מאודך. זה יעקב, ז"א, שאוחז לכל הצדדים, לימין ולשמאל, מטעם היותו קו אמצעי. אם תאהב את הקב"ה בשני יצריך, תשלים את נפש דוד, ותשלים את ז"א, שנקרא יעקב, והכל הוא ייחוד השלם כראוי. משום זה אומר הכתוב, הוא אהרון ומשה, הוא משה ואהרון. כי הכל הוא אחד, שהתייחדו זה בזה בלי הפרש ביניהם.