קה) ויבוא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה. ויאמר אליו אלקים בחלום, גם אנוכי ידעתי. מהו השינוי, שבאומות העולם כתוב, ויבוא אלקים, ולישראל לא כתוב, ויבוא אלקים? אלקים שבכאן הוא כוח ההוא, השר שממונה עליהם. כמ"ש, ויבוא אלקים אל בלעם לילה, שהוא כוח שנתמנה עליו.
קו) ויאמר אליו האלקים בחלום, וָאֶחְשׂוך גם אנוכי אותך מֵחֲטוֹ לי. כשכתוב, מחטו לי, הוא בהכרח הקב"ה? אלא ודאי שהוא רק השר שלו. כמ"ש גם אנוכי ידעתי. כתוב גם לרבות, אע"פ שלמעלה ממני ידוע, גם אנוכי ידעתי. ואחשוך גם אנוכי. המילה גם הוא לרבות, אע"פ שמנעוךָ מלמעלה גם אנוכי מנעתי אותך. אותך מחטו לי, מחטו, הוא חסר א', שצריך לומר מחטוא. מה הוא אומר, הלוא החטא אינו אל השר אלא להקב"ה, ולמה אמר מחטו לי?
קז) אלא בעוונותיהם של העם שלמטה, נפגם למעלה. בעוונות העם שלמטה, נעבר השר שלהם למעלה מממשלתו. כמ"ש, ואחשוך גם אנוכי אותך, אע"פ שלמעלה ממני תלוי הדבר. ואחשוך גם אנוכי, לרבות את עצמו, שגם הוא מנע אותו. מחטו לי, כדי שחטאיך לא ימצאו בי, כמחט הזו התקועה בבשר, שאתה לא תגרום לי בחטאך, להעביר אותי מממשלתי, ויקוצו בי כמחט הזו התקועה בבשר, שאתה לא תגרום, כמ"ש, ואקוץ בם. כמו אלו הקוצים התחובים בבשר. מלמדנו, שחטאי בני אדם עושים פגם למעלה. הפגם, הוא כמ"ש, ובפשעיכם שולחה אימכם. וכן חטאי העמים פוגמים בשר שלהם, שהועברה מממשלתו.
קח) וע"כ, כיוון שחטאי התחתונים פוגמים למעלה, מקריבים קרבן. קרבן הוא זה, שכתוב, ובפשעיכם שולחה אימכם, אשר החטא גורם פירוד בין ז"א למלכות בפגם שלו, כי המלכות שולחה מחמת החטא. והקרבן שמקריבים, מקרב עולם העליון, ז"א, בעולם התחתון, מלכות. ונעשה הכל אחד.