רמזי ד' אותיות הויה
קמו) ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. אם לא רקיע, שמבדיל בין מים עליונים לתחתונים, ימין ושמאל שבמחלוקת, היה מהם מחלוקת בעולם. אבל רקיע הזה, קו האמצעי, עשה שלום ביניהם. והעולם אינו מתקיים אלא על שלום. הקב"ה נקרא שלום, הוא שלום ושמו שלום, ונתקשר הכל בשלום. הוא שלום, ז"א, ושמו שלום, המלכות, שנקראת שֵׁם. ונתקשר הכל בשלום, יסוד, המקשר הכל. שם הקדוש העליון הזה כולו שלום, כל מדרגותיו, וכולו אחד. ודרכיו מתחלקים לצד זה ולצד זה, לימין ולשמאל.
קמז) היוד של שם הקדוש מתקשרת בג' קשרים. משום זה, יש בו קוץ אחד למעלה, וקוץ אחד למטה, ואחד באמצע. משום שג' קשרים נשתלשלו בה. קוץ שלמעלה כתר עליון, עליון מכל העליונים, הראש של כל הראשים, עומד על כולם.
קמח) קוץ שבאמצע הי' הוא ראש אחר. משום שג' ראשים בי', וכל אחד ראש בפני עצמו. ע"כ הקוץ שבאמצע, הוא ראש אחר, היוצא מן הקוץ שלמעלה, והוא ראש לכל שאר הראשים, להיבנות ממנו השם הקדוש. וראש הזה הוא סתום מכל. ונקרא חכמה, הנאצלת מראש הא', כתר עליון.
קמט) קוץ התחתון הוא ראש האחר התחתון של הי'. הוא בינה, הראש להשקות את הגן, המלכות. והוא המעיין של המים, שכל הנטיעות מושקות ממנו. כי כל המוחין של זו"ן ובי"ע נמשכים מן הבינה.
וזה הוא סוד הי', שיש בה ג' קשרים, כח"ב. וע"כ היא נקראת שלשלת, להיותה כמו שלשלת, בת ג' טבעות, המקושרות זו בזו.
קנ) כתוב בספרו של חנוך, בשעה שהראו לו חכמה של סודות עליונים, וראה האילן דגן עדן, ז"א, עץ החיים בתוך הגן, הראו לו חכמה תתאה, מלכות, בסוד עליון, בייחוד ז"א, שהוא עליון לה, ראה שכל העולמות מקושרים זה בזה ועומדים כולם על י', חכמה, וממנה נבנו ונשתלשלו. כמ"ש, כולם בחכמה עשית. וראה שכולם מזדעזעים מפחד אדונם, ועל שמו נקראים כולם.
קנא) ובספרו של שלמה המלך, אמר, ההתפשטות של הי' היא בשלשלת של שלוש טבעות, הכלולות בקשרי גופה:
א. פחד הכל, כתר, שכולם מזדעזעים מפחדו.
ב. סיתום שבילים, חכמה הסתומה.
ג. נהר אחד עמוק, בינה.
קנב) אח"כ ביאר בפרטות באותיות השם הויה. הבית בשכלולו הוא יוד ה"א, כמ"ש, בחכמה ייבנה בית. הוא בניין הכל. שלמות השם הקדוש הוא יוד, ראש הכל, אב לכל, חכמה. הו' של מילוי היוד, הוא בן שהוליד ויצא ממנו, ז"א, וממנו נמצא הד' דמילוי יוד, שהיא בת והמטרוניתא, מלכות, שכל הדינים נמצאים בידיה. והם זו"ן שבחכמה. ונמצאים נסתרים בכל העולמות, שעליונים, זו"ן דאצילות, יוצאים ממנו, ועליונים ותחתונים יחד ניזונים מהם. כי זו"ן דחכמה הם ישסו"ת, בינה, שממנה יוצאים וניזונים כל העולמות, העליונים, זו"ן דאצילות, והתחתונים, בי"ע. הרי שהי' הוא שלמות הכל. והשם הקדוש הויה נשתכלל בה ונמצא סתום בתוכה.
קנג) היוד הוציאה הכל, ושלשלה הכל, בקשר אחד זה בזה. הי', חכמה, הוציאה ממנה נהר הזה, בינה, כי זו"ן דחכמה נעשו לבינה, שכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ה"ר דהויה. כי ו"ד של מילוי יו"ד, זו"ן דחכמה, נצטיירו לה', צורת ד' על ו', בינה. והיא אמא עילאה, ישסו"ת.
קנד) ונהר ההוא, בינה, הוציא ב' בנים, ז"א ומלכות, וממנה הם ניזונים. ולאח"כ יוצאים ב' בנים, ז"א ומלכות, והבת ניזונת מן הבן, שהוא ו'. בן הזה הוא מלך, שהשלום כולו שלו, ת"ת, ז"א. ואח"כ נמצאת ה', הבת, מלכות, שניזונת מן הו'. נמצא, שהי' היא עיקר ושורש ושלמות הכל. וכמ"ש, בחכמה ייבנה בית.
יש ב' מצבים במלכות:
א. כשנאצלה מן הבינה בב' מאורות הגדולים, שהייתה גדולה כמו ז"א, שז"א הלביש קו ימין דבינה, והמלכות קו שמאל דבינה. ואז הייתה המלכות ניזונת מן הבינה, כמו ז"א. ולא הייתה צריכה לקבל מז"א. ועל מצב הזה אומר, ונהר ההוא, הוציא ב' בנים, וממנה הם ניזונים. ששניהם ניזונו מן הבינה. ואח"כ נתמעטה המלכות לנקודה תחת היסוד, וחזרה ועלתה לבינה, ונבנתה מחדש כמ"ש, וייבן ה' אלקים את הצלע. ובאה למצב הב'.
ב. נעשית מדרגה שלמטה מז"א, ואינה ניזונת עוד מבינה, אלא מז"א, ועל זה אומר ולאח"כ יוצאים ב' בנים, והבת ניזונת מן הבן, שאינה ניזונת עוד מבינה אלא מבן, ז"א, כי נתמעטה ובאה מתחת למדרגת ז"א.
קנה) עשרה שמות נשתכללו ויצאו מן י', האות העשירית באותיות אלף בית. והי', כשנתעברה עימהם, הכניסה אותם כולם לנהר הקדוש, בינה. וכל עשרה שמות סתומות בשם אחד העליון. וכולם סתומים בי'. הי' כוללת אותם, הי' מוציאה אותם. היא אב לכל, אב אל האבות, שהם חג"ת.
קנו) מן היוד יוצאות ו"ד, המילוי שלה, רמז שהן בחשבון עשרה, כמו הי'. האותיות יוד כוללות בתוכן ו"ד, שהן שלמות הכל. ו"ד הן דכר ונוקבא, שז"א הוא ו' והמלכות היא ד', הן זו"ן דחכמה. דו קוראים אותם, שפירושו שניים. וע"כ אדם דו פרצופים נברא. ואלו פרצופים היו זכר ונקבה, כעין שלמעלה. ו"ד הם נקראים ממעלה למטה, שתחילתם ו', ז"א, ואחריו הד', המלכות. ד"ו נקראים ממטה למעלה, מלכות תחילה ואחריה ז"א. והכל דבר אחד.
י"ג מידות הרחמים תלויות בי', בקוץ העליון של הי', כתר, שבו י"ג תיקוני דיקנא. וע"כ הי' כוללת ו"ד, להראות על זו"ן שבתוכה, שמהם נעשו ישסו"ת, הבינה שחזרה להיות חכמה, שמשם יוצאים כל המוחין, והן שלמות הכל, משום שהמילוי ו"ד בגי' י' שחשובים כמוה.