אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקרא / שְׂאו ידיכם קודש

שְׂאו ידיכם קודש

רד) קודש, מקום עליון, חכמה, שהמעיין של הנחל העמוק, בינה, יוצא ממנו, שכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות. נהר בינה, עדן קודש העליון. ומשום זה, שְׂאו ידיכם קודש, שיעלה ידיו לחכמה, ויקבל משם שפע קודש. ואדם שעושה כן, וזוכה לזה, מכריזים עליו, יברכך ה' מציון. אתה תברך להקב"ה, ממקום שנקרא קודש עליון, והוא יברך אותך ממקום שנקרא ציון. אשר אתה והמלכה תתברכו יחד.

רה) כמו שהחיבור של האדם והמלכות הוא יחד לשבח את המלך, כך ממקום ההוא שמתברכת כנסת ישראל, מציון, היסוד שלה, מאותו מקום יזמן לך הברכות. כמ"ש, יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים. טוב ירושלים, הן אלו הברכות שיוצאים אל המלכות מן המלך, ע"י המדרגה הקדושה דצדיק, יסוד דז"א, כמ"ש, יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים.

רו) וראה בנים לבניך, שלום על ישראל. על ישראל, משום שאדם ההוא מרבה שלום למעלה, כיוון שהוא זוכה לכל כך, מרבה שלום למעלה ולמטה, שלום על ישראל סתם, על ישראל שלמטה, ושלום, שבח של העליונים והתחתונים, שבח של כל העולמות. ודברי תורה מרבים שלום בעולם, שכתוב, ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

חזרה לראש הדף