רטו) כל מי שמשקר באות ברית קודש הזה שרשום בו, הוא כאילו משקר בשמו של המלך, משום ששמו של המלך רשום באדם, בברית מילה. ומקרא אחר יורה על מקרא הזה, שכתוב, אם שכחנו שם אלקינו ונפרוש כפינו לאל זר. אם שכחנו שֵם אלקינו, כמ"ש, ולא שכחנוך. והכתוב, ונפרוש כפינו לאל זר, הוא כמ"ש, ולא שיקרנו בבריתך. והכל דבר אחד. ומהו השקר שבכאן? שפורש כפיו לאל זר, ומשקר באות ברית. וע"כ התורה נאחזת בברית. וכל מי ששומר ברית הזה, כאילו שומר כל התורה. ומי שמשקר בזה, כאילו משקר בכל התורה.
רטז) אברהם בטרם שנימול, לא נאמר שהוא שומר התורה. כיוון שנימול, כתוב, עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתִי מצוותי חוקותַי ותורותָי. משום שנימול, נרשם בו רושם קדוש, ששמר אותו כראוי, ומעלה עליו, כאילו שמר כל התורה כולה. יצחק, כתוב בו ג"כ, ואת בריתי אקים, את יצחק. וע"כ נקראת התורה ברית.
ריז) יוסף, משום ששמר ברית זו ולא רצה לשקר בה, זכה לכבוד בעוה"ז ולכבוד בעוה"ב. ולא עוד אלא שהקב"ה השרה את שמו בתוכו, שכתוב, עדות ביהוסף שמו, שהשם יה"ו נתווסף ביוסף. וזכה לברכות שבעוה"ז ולברכות שבעוה"ב.
ריח) כתוב, בכור שורו הדר לו. יוסף, משום ששמר ברית זו, זכה בשור, שהוא הראשון לקרבנות. למה נתברך בדבר שהוא שמאל, שיורה על דין, בימין היה צריך להתברך, שהרי כתוב, ופני שור מהשמאל? כדי שיגן על חטאת ירבעם, שהגביר השמאל על הימין בעבודה זרה שלו.
ריט) כיוון שיוסף שמר לברית זו, שאחוזה בשתי מדרגות יסוד ומלכות, ששתיהן נקראות ברית, ואלה שתי מדרגות למעלה נקראות בשמות. בפרשת פרה אדומה, פרה, מלכות, מדרגה אחת מאלו ב' מדרגות עליונות שבברית, וזיווג דפרה נקרא שור. כלומר, כיוון שהמלכות של הברית נקראת פרה, נקרא היסוד, המחובר עימה, בשם שור. וזה הוא שכתוב, בכור שורו הדר לו וקרנֵי רְאֵם קרניו. הדר לו, שמהארת השמאל, שנקרא שור, נמשך היופי וההידור. ואין זה שור פשוט, כשורים של כל העולם, אלא וקרני ראם קרניו, שהקרן שלו עליון על כל האחרים, וע"כ, בהם עמים ינַגַח יחדיו אפסֵי ארץ.
ע"י הפריעה שבברית מילה נמשכים המוחין דהארת חכמה מצד השמאל דז"א, הנקרא פני שור. במקום שהפריעה שורה, הוא שור שהוא צורת השמאל. וכן בחינת המלכות שבברית, המקבלת ממנו, נקראת פרה. ומשַבְחוֹ משה, בכור שורו הדר לו. אמנם להוציאו מהשמאל שבקליפות, אומר, וקרני ראם קרניו. שהקרן שלו עליון על כל האחרים, כי קרניים, פירושו הארות, כמו קרן עור פניו, וכל השורים שאינם ממרכבה עליונה הקדושה, ממשיכים הארת השמאל למטה. משא"כ קרניו של יוסף, קרן עליון, שממשיך ממטה למעלה.
רכ) משמע מזה, שכל מי ששומר אות רושם הקדוש הזה, מתקשרים בו אלה שתי המדרגות העליונות לשמור אותו בכל, ולעטר אותו בַיְקָר העליון. וע"כ זכה יוסף בשתי מלוכות, עצמו ובנו ירבעם. כיוון ששלמה המלך נתדבק בנשים נוכריות, ניתנה המלכות לירבעם. וע"כ הברית חביבה מכל.
רכא) אדם שמוליד בן, נקשר בשכינה, שהוא פתח של כל הפתחים העליונים, פתח הנקשר בשם הקדוש הויה, שכל ספירה היא פתח לעליונה ממנה. ודם היוצא מן הילד בברית מילה, שמור לפני הקב"ה. ובשעה שהדינים מתעוררים בעולם, משגיח הקב"ה בדם ההוא, ומציל את העולם. ומשום זה כתוב, ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר. כי יום השמיני רומז על הבינה, השמינית ממטה למעלה. ומקו שמאל דבינה נמשכת הארת פני שור. וע"כ צריכים להמתין ליום השמיני. כמ"ש, ואם בגבורות שמונים שנה, שממשיך חייו מבינה, שהיא ספירה ח'.
רכב) בדם של המילה זוכה העולם להתבשם בחסד, ומתקיימים כל העולמות. שכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי. אם לא בריתי, יפה הוא, אבל, יומם ולילה, למה צריך לכתוב?
רכג) שתי ספירות ז"א ומלכות מתאחדות יחד, והם הפתח של כל שאר הספירות. אחד דין, המלכות, ואחד רחמים, ז"א, ומתבשמים זה בזה, זכר ונקבה. בצד הזכר, ז"א, שורה חסד. בצד הנקבה, המלכות, שורה דין. אחד לבן, ואחד אדום. וכדי שיתבשמו זה בזה מתקשרים זה בזה. וברית הזאת אחוז בהם ביומם ולילה, בדין ובחסד, במלכות ובז"א, מתחילה בדין, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי, ואח"כ שורה בו החסד ומתבשם בחכמה ובחסדים. וזה הוא ברית, הנקרא יומם ולילה, שכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה, שאחוז בשניהם, בז"א שנקרא יומם, ובמלכות שנקראת לילה.
רכד) ומי שזכה לשמור את הברית הזו כראוי, ולא חטא בה כל ימיו, הוא מרכבה ליסוד, והוא אחוז ביומם ובלילה, שהם זו"ן, כמו היסוד. וזוכה לב' עולמות, לעוה"ז ולעוה"ב. וע"כ נקרא אברהם שלם, שכתוב, התהלך לפני והיה תמים. תמים, שלם, כשזוכה ביומם ולילה. שכתוב, יומם יצוה ה' חסדו, ובלילה שירׂה עימי. ואת שניהם ירש אברהם, ולא נתקיים בו החסד בקיום שלם, עד שנימול. כיוון שנימול, נתקיים בו החסד, וזכה לשניהם, ונקרא שלם.
רכה) כתוב, והוא יושב פתח האוהל כחום היום. פתח האוהל, ספירה עשירית של המלך, מלכות, פתח לכל משכן קדוש של שאר הספירות. דוד המלך קרא אותה פתח, שכתוב, פתחו לי שערי צדק, המלכות. וכתוב, זה השער לה'. כחום היום, שמאיר אור החסד דז"א, חלק נחלתו של אברהם. וכמו שיושב בפתח האוהל, מלכות, כן יושב בז"א, בחסד שלו, שנקרא כחום היום. ונתקיימו בו שניהם כשנימול. ומשום זה נקרא ברית יומם ולילה. כתוב, ופסח ה' על הפתח. ששורה על פתח הזה, מלכות, חסד, שיתבשם הפתח. ומשום זה, ולא יתן המשחית.
רכו) הגר, כשנימול ונכנס תחת כנפי השכינה, נקרא גר צדק. ולא יותר. גר צדק, משום שזכה להיכנס בספירה שנקראת צדק, מלכות. ואתה תאמר, יומם ולילה, שהנימול זוכה לשניהם, גם לז"א.
רכז) אינו דומה מי שבא משורש קדוש ומגזע אמת, למי שבא מגזע רע ומן שורש גועל הרע הקשה. בישראל, כתוב, ואנוכי נטעתיך שׂוֹרֵק כולו זרע אמת. באומות עכו"ם כתוב, אשר בשר חמורים בשרם וזִרְמַת סוסים זרמתם.
רכח) משום זה, ישראל הם קדושים זרע אמת, גזע שנתבשם על הר סיני ונפסק מהם כל זוהמה, וע"כ כולם מתבשמים וכולם באים באות הקדוש של יומם ולילה, להיות שלמים בכל. אבל מאומות עכו"ם קשה להעביר הזוהמה, אפילו עד שלושה דורות. ומשום זה נקרא גר צדק ודאי. משום שנכנס רק בספירת המלכות, הנקראת צדק, ולא בז"א.
רכט) אומות עכו"ם, מטרם שנימולו, שורים בכתרים התחתונים שאינם קדושים, ורוח הטומאה שורה עליהם. כיוון שנתגיירו ונימולו, שורים בכתר הקדוש, השורה על שאר כתרים תחתונים, במלכות, ורוח קדוש שורה עליהם. אבל ישראל, קדושים בני קדושים בגזע ושורש, ונתבשמו על הר סיני, ונכנסו באמונה שלמה הקדושה, בשעה שהם נימולים שורים בכל, בז"א ובמלכות, הנקראים יומם ולילה. שכתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.