רל) כי מֵי נוח זאת לי אשר נשבעתי מֵעֲבור מי נוח. כתוב, ומי המבול היו על הארץ. וכתוב, ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול. שכתוב, מי המבול ולא מי נוח. וכאן כתוב כי מי נוח. ועוד כתוב, זאת לי. הם לי, היה צריך לומר?
רלא) אלא כשצדיקים מרובים בעולם, הקב"ה שמח ומשתבח בהם. כששורה צדיק בעולם, ונמצא בו, כביכול, הוא מטיל שלום בעולם, שהוא המלכות. וכל העולם מתברך בשבילו, ומטיל שלום בחברותא של מעלה. כתוב, או יַחֲזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי. שני שלומים כתוב כאן. יעשה שלום לי, שמשרה דכר ונוקבא, ז"א ומלכות. שלום יעשה לי, שמתברכים האבות, חג"ת דז"א.
רלב) מה ההפרש בין, שלום יעשה לי, אל, יעשה שלום לי. כשמתברכים האבות, חג"ת, נאמר, שלום יעשה לי. מטעם שמקדים שלום על הכל, שהוא חשוב יותר מכל, וע"כ שלום כתוב קודם, שלום יעשה לי. יעשה שלום לי, לא הקדים כאן שלום, משום שצריכים להעביר תחילה את הנחש השורה אצל הנוקבא, המלכות, ואח"כ יבוא ז"א, לשרות במקומו עם המלכות. משום זה הקדים, יעשה, שיעשה התיקון להעביר הנחש, ואח"כ שלום בין ז"א ומלכות.
רלג) בזמן שצדיק נמצא בעולם, דינים אינם מתעוררים ואינם שולטים בעולם, משום שאדם צדיק הוא אות בעולם, יסוד שנקרא אות, והקב"ה רוצה ביקרו, והעולם מתקיים בשבילו.
רלד) בזמן שבני אדם נמצאים חייבים לפני הקב"ה, והצדיק ההוא הנמצא בעולם, הקב"ה מדבר עימו, כדי שיבקש רחמים על העולם, ויתרצה להם. מה עושה הקב"ה, מדבר עימו מאלו רשעי עולם, ואמר לו, שייטיב עימו לבדו ויְכלה את כולם. מה דרכו של אדם צדיק ההוא, עוזב את שלו, ולוקח עצמו ללמד זכות על כל העולם, כדי שהקב"ה יתרצה להם.
רלה) מאין לנו זה? ממשה, שאמר לו הקב"ה, חטָא ישראל, עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו. עוד אמר לו, הֶרֶף ממני ואשמידם. בשעה ההיא אמר משה, אם משום יְקר שלי יכלו ישראל מן העולם, טוב לי המוות, ולא יאמרו שעזבתי את זה של כל העולם משום היקר שלי. מיד, ויחַל משה את פני ה' אלקיו, ומסר עצמו למיתה בכמה מקומות בשביל ישראל. שכתוב, ועתה אם תשא חטאתם, ואם אַין מְחֵנִי נא מִסִפרְךָ. ולא זז משה משם, עד שמחל הקב"ה לישראל. כמ"ש, וינחם ה' על הרעה, אשר דיבר לעשות לעמו. וכתוב, ויאמר ה', סלחתי כדבריך.
רלו) ואילו בנוח כתוב, ויאמר אלקים לנוח, קץ כל בשר בא לפניי. אמר לו נוח, ולי מה אתה עושה? אמר לו, והקימותי את בריתי איתך, עשה לך תיבת עצי גופר. ולא ביקש רחמים על העולם, וירדו מים, והאבידו בני העולם. ומשום זה, מי נוח כתוב, כי בו היו תלויים, מחמת שלא ביקש רחמים על העולם.
רלז) מכאן מה שכתוב, ויחֶל נוח איש האדמה. ויחֶל, פירושו, לא יחל דברו, כי נעשה חול. איש האדמה, שבשבילו כולו כל בני העולם, שלא ביקש עליהם רחמים. פירוש אחר, איש האדמה, משום שבשבילו נתקיימה האדמה, אחר שהשחיתו אותה הקודמים, שכתוב, לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם.
רלח) מי נוח נקראים, משום שגרם שיהיו נקראים על שמו, על מה שלא התפלל עליהם. אבל, זאת לי, מה הוא אומר? אלא, אמר הקב"ה, מי נוח גרמו לי שנגלָה זאת, המלכות, בעולם, שמתגלה הקשת להגן על העולם. שכתוב, ואני זאת בריתי אותם. וכתוב, זאת אות הברית, את קשתי נתתי בענן. כדי להגן על העולם. כלומר, הקשת מורה, שאין מי שישגיח על העולם ויתפלל עליו, אלא אני עושה לכבוד שמי הרמוז בזאת. ומי גרם לי לזה? מי נוח. שלא התפלל ולא הגן על העולם.
רלט) מכאן הסימן לחסיד צדיק, שלא נגלה הקשת בימיו, שבימיו לא נצרך העולם לאות הזה, מפני שהוא מגן על העולם בתפילתו. ומי הוא, שמבקש רחמים על העולם, וראוי להגן עליו, כמו רבי שמעון, שלא נצרך העולם בימיו לאות הזה. כי האות ההוא סימן בעולם, שאין מגן זולת הקב"ה.