סנהדרין גדולה שטעתה. תנאים ואמוראים שָמעו. ע' סנהדרין גדולה היה ומשה עליהם, וע' סנהדרין קטנה היו ואהרון עליהם. כשמשה היה עליהם, היו נבחנים לסנהדרין גדולה. וכשאהרון היה עליהם, היו נבחנים לסנהדרין קטנה. ומשום זה, משה היה שושבין של המלך, ת"ת, שהיה ממשיך את הת"ת להתיחד עם המלכות. ומשם סנהדרין גדולה, שהם ת"ת. אהרון שושבין המלכה, מלכות. ה' קטנה, כגון, אעבודך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. רחל מלכות, ונקראת קטנה. ועל שמה נקראים סנהדרין קטנה. וע"כ כשאהרון היה על הסנהדרין, שהוא שושבין המלכות, המעלה אותה לז"א, נקראים סנהדרין קטנה.
שלו) ומשם היו יודעים הסנהדרין ע' לשון, שהם ע' פנים לתורה. כי יש ע' לשון מצד מלכות הרשעה, שכולם בפירוד. כמ"ש, מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם ללשונותם. שכל שבעים לשון הם בפירוד זה מן זה.
שלז) אבל בתורה יש ע' פנים בלשון אחד, לשון הקודש, יסוד, שכולל ז"ס דז"א, שכל אחת כלולה מעשר, והם ע'. י' מן יסוד היא הלכה אחת, חכמה קטנה, מלכות, שבה ע' לשון, כחשבון סוד מן יסוד. ויסוד הוא לשון הקודש, סוד המרכבה בע' כיסאות. עליהם כתוב, כל העונה, אמן יהא שמֵיה רבא מבורך, בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה. לשון אחד, יסוד. הוא ע' לשון על מידה קטנה דחכמה קטנה, שהיא י' קטנה. שעליה רומזת הי' של יסוד, והגי' של יסוד היא ע' לשון, שמאירים על הי'. שביחד הם אותיות יסוד. ב', משה ואהרון, שעל הסנהדרין, שהם ב' שפתיים, נצח והוד. וזה הוא מבחינת הספירות, ומבחינת המוחין. בהם דעת ותבונה, משה דעת, אהרון תבונה. בהם נשלמים הסנהדרין לע"ב.