שנא) ואתה אל תירא עבדי יעקב, כי הנני מושיעך מרחוק. מקרוב, היה צריך לומר? מרחוק, סובב על המקום, אבל מרחוק, מרחוק ה' נראה לי. וכתוב, ממרחק תביא לחמה. הוא עומק הנחל, חכמה, שנקראת רחוק, כמ"ש, אמרתי אֶחכָמה והיא רחוקה ממני, הוא המקום שהנהר, בינה, נמשך ויוצא משם.
שנב) כיוון שכבר כתוב, אל תירא עבדי יעקב, מהו, ושב יעקב ושקַט ושאנן ואין מחריד. הקב"ה, ז"א, עולה למעלה, לחכמה, כמ"ש, למה ה' תעמוד ברחוק, שהוא חכמה, ומאותו מקום רחוק הנני מושיעך, שישפיע משפע החכמה. ושב יעקב, שז"א, שב מחכמה, ויורד למקומו, להזדווג עם כנסת ישראל, המלכות. ושקט, יסוד. ושאנן להשרות דירתו בהמלכות. ואין מחריד מיצחק, קו שמאל ודינים, כמ"ש, ויחרד יצחק חרדה גדולה.
וע"כ כתוב, ופחד יצחק, קו השמאל, ופחד ההוא כשנתעורר, נסתלק היסוד למקום אחר ואינו משפיע למלכות. כמ"ש, פחדו בציון חטאים. שיפחדו מהדינים דקו שמאל, הנקרא פחד, המסלק את היסוד שלא להשפיע למלכות. בציון, כי ציון יסוד דמלכות, שיסוד דז"א מסתלק ממנה מחמת הדינים דשמאל. וע"כ אומר, ואין מחריד ועתה הקב"ה הציל אותנו מרחוק, והסתיר אותנו במקום זה, במערה, בהשקט ובשלוה, ואין מחריד מכל, כי כשהקב"ה עושה נס בכולו הוא עושה.