שעה) משא דוּמה אֵלַי קורא משֵׂעיר, שומר מה מלילה שומר מה מלֵיל. משא דומה. כל זמן שישראל נמצאים בגלות, נודע הזמן והקץ שלהם והזמן והקץ של הגלות ההיא. אבל גלות אֶדום היא משא דומה, שלא נגלה ולא נודע הקץ שלו.
שעו) הקב"ה אמר, אלַי קורא משעיר. קול שמעתי בגלות של שעיר, מאלו הנלחצים ביניהם, מאלו השוכבים לעפר. אומרים, שומר מה מלילה שומר מה מליל? שהם מבקשים ממני על המלכה שלי, הנקראת לילה, ואומרים, מה עשית מן המלכה שלי?
שעז) אז הקב"ה הקהיל את הפמליה שלו, המלאכים העליונים הקרובים אליו. ואמר, ראו את בניי האהובים, שהם נלחצים בגלות, ועוזבים הצער שלהם, ומבקשים על המלכה. ואומרים לי, שומר, אתה, שנקרא שומר, איפה היא השמירה שלך? איפה היא השמירה של ביתך? מה מלילה, מה עשית מלילה, מן המלכות שנקראת לילה? כך שמרת אותה? מה מליל? מלכות מטרם שנתחברה בז"א נקראת ליל, וכשנתחברה בז"א נקראת לילה. כמ"ש, ליל שימורים הוא, וכתוב, הוא הלילה הזה.
שעח) אז הקב"ה השיב לישראל, הרי שמירה שלי נמצאת, כי אני עתיד לקבלה ולהימצא עימה. כמ"ש, אמר שומר. ששומר הבית, הקב"ה, בא בוקר וגם לילה. כי תחילה נסתלק הקב"ה למעלה למעלה והעלה עימו בוקר, יסוד, הנמצא עימו תמיד. ועתה, בא בוקר, שהוא מוכן להתחבר בלילה, במלכות, וגם לילה מוכנת לחיבור עם היסוד, אבל בשבילכם מתעכבים.
ואם אתם רוצים את זה, למה אתם מתעכבים? שובו. שובו בתשובה. אז, אֵתָיוּ תבואו אלי, ונהיה כולנו במדור אחד, וכולנו נשוב למקומותינו. כמ"ש, ושב ה' אלקיך את שבותך. והשיב לא נאמר, אלא ושב, כי ב' פעמים, ושב, נאמר כאן: לכנסת ישראל שתשוב להקב"ה, ולהקב"ה שישוב לכנסת ישראל. כמ"ש, ושב ה' אלקיך את שבותך, ושב וקבצך מכל העמים.