שפט) אשר נשיא יחטא. מה ההפרש שבכל מקום כתוב ואם, כמ"ש, אם כהן המשיח יחטא. וכמ"ש, ואם כל עדת ישראל ישגו. וכאן כתוב, אשר נשיא יחטא, ולא כתוב, ואם נשיא יחטא?
שצ) אלו הכהנים אינם נמצאים כל כך בחטא, כי הכהן שומר את עצמו תמיד, משום שמשאו של אדוניו עליו בכל יום, ומשאם של ישראל כולם, והמשא של כל אחד ואחד. וע"כ פליאה היא אם יחטא. וע"כ כתוב, ואם. וכן ואם כל עדת ישראל ישגו, כי פליאה שכולם ימצאו בחטא אחד. שהרי אם אלו חוטאים, אלו אינם חוטאים. ומשום זה כתוב, ואם. אבל כאן, אשר נשיא יחטא, ודאי יחטא, משום שליבו גאה בו, כי העם הולך אחריו, ומתמנה תחתיו. וע"כ אומר, אשר נשיא יחטא, שעבר על מצוות לא תעשה, ועשה אחת מהן, וע"כ לא כתוב בו, ואם, כי דברי חטאו אינם בספק.
שצא) והנשיאים הביאו את אבני השוהם ואת אבני המילואים לאיפוד ולחושן. מה השינוי, שדברים אלו הקריבו הנשיאים ולא אדם אחר, והרי כתוב, כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה', וכתוב, ואבני שוהם ואבני מילואים לאיפוד ולחושן, הרי שהיא מצווה לכל אדם?
שצב) אלא אמר הקב"ה, אע"פ שבכולם תלויה נדבה זו, יביאו את אלה האבנים הנשיאים, משום שהאבנים נמצאות על לב הכהן, אמר הקב"ה, יבואו הנשיאים שליבם גאה עליהם, ויביאו אבנים אלה, הנמצאות על לב הכהן, ויתכפרו מגאות ליבם. וכתוב, והיו על לב אהרון בבואו לפני ה'. וע"כ והנשיאים הביאו את אבני השוהם, לכפר עליהם.
שצג) ומשום זה כתוב, אשר נשיא יחטא, ועשה אחת מכל מצוות ה' אלקיו אשר לא תיעשנה, הוא כמו שעבר על מצוות לא תעשה. וכתוב, או הודע אליו חטאתו. כי משום שליבו גאה עליו, אינו משגיח בחטאיו. ורק אח"כ נודע לו, ועשה עליו תשובה.