תט) נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו. כל זמן שאדם חוטא לפני הקב"ה, יש מדרגה הנודעת למעלה כנגד חטא הזה, לדון את האדם, ולהסתכל עליו. אם שב בתשובה שלמה לפני אדונו, נעבר החטא, והדין אינו שולט עליו, ואינו מגיע אליו. ואם לא שב, נרשם החטא במדרגה ההיא. ואם מוסיף לחטוא, הרי מדרגה אחרת מוכנה כנגדו, ומסכמת אל הדין שבמדרגה הראשונה, אז הוא צריך תשובה יותר גדולה. ואם מוסיף לחטוא, מוסיף מדרגה על מדרגה, עד שמשלים לחמש מדרגות.
תי) כיוון שהימין נתתקן כנגדו של האדם, והסכים עליו, לדין, הרי השמאל מוכן להסכים עם הימין ולהיכלל בו. כיוון שהשמאל הסכים לימין, אז אינו תלוי עוד בתשובה. ואז הכל מסכימים על האדם בדין, והדין שורה עליו.
תיא) וכשהדין נשלם ושורה על האדם, אז נשלם ונתקנו האצבעות, חמש כנגד חמש, ימין בשמאל, להראות שכולם הסכימו עליו בדין, וידיו מתיישרות. שהאצבעות משתלבות אלו באלו, להראות דבר בלא כוונת האדם, שלא נתכוון בו. וע"כ כתוב, ימינך ה' נאדרִי בַכוח ימינך ה' תירעַץ אויב. שנכלל השמאל בימין ונשלם הדין. ואז הוא קיום הכל. וע"כ כשרוצה הקב"ה לקיים הכל, כתוב, נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, אם אתן את דגנֵך עוד מאכל לאויבַיִךְ.
איך נעשית שבועת ה'? כי ודאי דיברה תורה כלשון בני אדם, אמנם פנימיות הדברים מה היא? שכל גילויי הקב"ה לתחתונים, המוגדרים בקריאה ודיבור, הם ע"י פעולות ממנו. וע"כ גם השבועה הוא גילוי פעולה כזו, המוגדרת בביטחונה המחויב, כמו שבועה, שאי אפשר לשנות עוד. ולזה מבואר לנו ב' עניינים:
א. שיש גבול לחטאים ולדינים, שאחר שהחוטא מגיע לגבול הזה, אינו יכול לחטוא עוד, ומשום זה אין עוד דינים.
ב. שמבחינת כללות העולם, נבחן גבול הזה לשבועה, מחמת שהרשעים הם כאילו מתו, שאינם יכולים עוד לחטוא, ואין עוד דינים בארץ. כמ"ש, נשבע ה' בימינו ובזרוע קודשו, אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויביך. שזה יהיה קודם גמר התיקון.
שורש כל החטאים בהגברת השמאל על הימין. לכל אדם יש שורשו למעלה, ואדם החוטא מגביר את השמאל ומפרידו מהימין ועושה מחלוקת בין ימין לשמאל, כמו שהייתה מחלוקת ביניהם מטרם שקו אמצעי כלל אותם. וכל זה עושה החוטא בשורש נשמתו למעלה. והדינים, הנמשכים מהמחלוקת הזאת, הם העונשים שלו. ואם ממשיך וחוטא ואינו עושה תשובה, הנה מתגלה עליו מידת הדין הקשה מהמלכות דצ"א שלא נמתקה בבינה. ואז מסתלקים כל האורות משורשו למעלה, והוא מת.
אמנם מידת הדין הזו שמתגלה עליו, אינה נשלמת בפעם אחת, וע"י ריבוי חטאים הולכת ונאחזת בכל מדרגה ומדרגה מה' מדרגות חג"ת נ"ה. וכשמגעת לראש הספירות, חסד, אז נשלמת צורתה בכל השיעור, ואין עוד דינים יותר. ומה שאומרים, שמידת הדין הקשה של המלכות דצ"א, בכל מקום שנוגעת מבריחה את האורות משם, הוא רק בבחינת קו השמאל, שמשם נמשכת חכמה.
משא"כ בקו ימין, שמשם נמשכים חסדים, אין מידת הדין פוגמת כלום, מפני שעל אור החסדים לא היה צמצום. ואחר שמידת הדין הקשה נאחזת בכל ה' מדרגות חג"ת נ"ה, מסתלקים כל האורות דחג"ת נ"ה דקו שמאל בלבד, וקו ימין לא רק לא נפגם אלא עוד מתחזק, כי ניצח את המחלוקת, שהרי קו השמאל נתבטל ומוכרח להיכלל עתה בקו ימין. אמנם החוטא, שכבר נתדבק בשמאל מחמת חטאיו, אינו יכול לקבל כלום מקו ימין, וע"כ הוא מת.
אבל ממלכות דצ"א, דמידת הדין, אין העולם יכול להתקיים, משום שהכלים שלה אינם ראויים לקבל אור החיים, שתחילה נברא העולם במידת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, שיתף עימו מידת הרחמים, שהעלה המלכות לבינה, מידת הרחמים, ונמתקה שם. ואז, הכלים של בני העולם, הנמשכים ממלכות, ראויים לקבל אור החיים וכל המוחין ויכולים להתקיים.
ולפיכך נתקנה המלכות מב' נקודות אלה, אשר נקודה דמידת הדין שבה היא בהסתר ואינה נודעת. ונקודה הממותקת ברחמי הבינה היא בגלוי, כדי שהנמשכים ממנה יהיו ראויים לקבל אורות ומוחין. והיא נקראת משום ב' נקודות אלה, עצה"ד טוב ורע:
שאם בני אדם זוכים, נמצאת מידת הדין בהסתר, וראויים לקבל ממנה טוב.
ואם אינם זוכים, מתגלה עליהם מידת הדין שבה, וכל הנמשכים ממנה נפגמים הכלים שלהם, ואינם ראויים לקבל אור, והיא רע להם.
ואדם החוטא, כל זמן שלא נגלתה עליו נקודה דמידת הדין, מועילה תשובה, מחמת שכליו עוד ראויים לקבל אור. משא"כ אחר שנגלתה עליו נקודה דמידת הדין, אין מועילה לו תשובה. כי כליו אינם ראויים עוד לקבל שום אור.
גם ידעת, שאין לך דבר שאין בו ע"ס, ה' שהם בחינות כח"ב תו"מ, כי ת"ת בלבדו כולל שש ספירות, והן עשר. ומבחינת ז"ת הן נקראות חג"ת נ"ה, שחג"ת הם כח"ב ונ"ה הם תו"מ. ואדם החוטא, שנגלתה עליו נקודה דמידת הדין, הולך ופוגם בכל ע"ס משורש נשמתו. תחילה בהוד, ואח"כ בנצח, עד שפוגם בחסד, ואז נשלם גילוי הנקודה דמידת הדין, ושוב אין מועילה תשובה.
בחטאו אדה"ר פוגם במדרגה למעלה בשורש נשמתו, ונעשית מחלוקת בין ב' קווים שמאל וימין, שזה מביא לגילוי מידת הדין, שהמדרגה הנפגמת מורידה עליו דינים, ומסתכלת עליו. אם שב בתשובה, כי כל זמן שלא פגם בע"ס שלו עד החסד, עוד לא קלקל הכלים שלו, וראוי לעשות תשובה. ויכול לחטוא עוד, להמשיך מקו שמאל למטה. ואם מוסיף לחטוא, הרי מדרגה אחרת מוכנה כנגדו, כשפוגם במדרגה יותר גבוהה שבשורש נשמתו, ואם מוסיף לחטוא, מוסיף מדרגה על מדרגה, עד שמשלים לחמש מדרגות, שהם כל הע"ס של שורש נשמתו, אז נתרוקן קו השמאל למעלה מכל אור, וכבר אינו יכול לחטוא, שאין לו עוד מה לינוק משמאל, ונפסקה המחלוקת בין שמאל וימין. כי אחר שנגלתה מידת הדין בספירת החסד דשורש נשמתו, אין קו השמאל ראוי לקבל עוד אור, וקו הימין נתתקן ונתחזק כי ניצח המחלוקת.
הימין נתתקן כנגדו של האדם, שניצח את המחלוקת ונתתקן, והסכים על הדינים שנגלו בקו שמאל, ובאדם החוטא, הרי השמאל מוכן להסכים עם הימין ולהיכלל בו, כי מחמת שנתרוקן מאורותיו נתבטלה המחלוקת שלו עם הימין, ומוכן להיכלל כולו בימין, וליהנות מאורות הימין. כיוון שהשמאל הסכים לימין, אז אינו תלוי עוד בתשובה. כי אין השמאל מסכים להיכלל בימין, אלא אחר שנגלתה המלכות דמידת הדין בכל המדרגות עד החסד. ואז כבר אין מועילה תשובה, כי נתקלקלו כליו ואין ראוי עוד לקבל אור אפילו אם יעשה תשובה.
וכשהדין נשלם, שמידת הדין נגלתה בכל המדרגות ואין לו לפגום יותר, אז אז נשלם, שנשלמה המחלוקת בין ימין ושמאל, ואין עוד דינים, כי אינו יכול עוד לחטוא, והשמאל נכנע ונכלל כולו בימין. ונתקנו האצבעות, חמש כנגד חמש, ימין בשמאל, שכל חמש בחינות של השמאל באו בתוך חמש של הימין. וידיו מתיישרות, להראות דבר בלא כוונת האדם, שאחר שנשלם ונסתיים עליו הדין, משלב האדם החוטא את אצבעות ידיו אלה באלה, בלי שיתכוון לזה, שזה מראה שחמש אצבעות, שהן ע"ס דשמאל של שורש נשמתו למעלה, נשתלבו ונכללו בימין, והחוטא, שאינו יכול לקבל כלום מימין, נגזר עליו המוות. ומעשיו למטה, אע"פ שעושה אותם בלי כוונה כלל, הם מורים על גזר הדין שעליו למעלה.
ועד כאן המדובר בהפרט של אדם החוטא. אמנם בכללות ישראל יש צדיקים הנאחזים בימין, ויש רשעים המגבירים בחטאם את קו השמאל. כלל ישראל נידון אחר רובו. ואם הרוב הם הרשעים, אז מתגבר קו השמאל ורוצה לבטל את קו הימין. ואז האומות, הנמשכים מקו השמאל, מקבלים כוח לרדות בישראל ולענותם, שהם מקו ימין. שזה כל הגלויות וגלות מצרים.
אמנם אחר שהרשעים הגבירו בחטאם, עד שגילו מידת הדין בכל ה' המדרגות עד החסד, אז נתרוקן קו השמאל, ואין לו כוח לעמוד בפני עצמו, והוא נכלל בקו ימין. וכיוון שנתבטל קו השמאל, נתבטלו העונשים, ונתבטל כוח המצרים לענות את ישראל. כמ"ש, ימינך ה' נאדרִי בַכוח ימינך ה' תירעַץ אויב. שנכלל השמאל בימין ונשלם הדין. כי אחר שנגלתה מידת הדין ונתבטל כוח השמאל ונכלל בימין, אז נתבטל כוח הרשעים וכוח המצרים הנאחזים בשמאל, והימין נתחזק כי ניצח את המחלוקת, ואז נאמר, ימינך ה' נאדרי בכוח. מחמת שניצח את השמאל. וע"כ ימינך ה' תירעַץ אויב, שהוא המצרים, שנמשכים משמאל.
וכמו שהיה בגלות מצרים, כן יהיה לעתיד. בשעה שיגאל אותנו מכל האומות שבעולם, שגם אז תהיה זאת ע"י פעולת הגילוי של מלכות דמידת הדין בכל המדרגות, המבטלת את כוח השמאל, שלא יוכל עוד לעולם להתגבר על הימין, שפעולה זו נבחנת כמו שבועה, ששום אומה שבעולם לא תשעבד עוד את ישראל הנמשכים מימין.
וע"כ כשרוצה הקב"ה לקיים הכל באופן, ששום אומה ולשון לא תוכלנה עוד לשעבד את ישראל, כתוב נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו. שע"י פעולת גילוי המלכות דמידת הדין בכל המדרגות שבעולמות, שהיא השבועה וההבטחה, שקו השמאל לא יוכל עוד להתגבר על הימין לעולם. וע"כ נשבע ה' בימינו, בהתגברות כוח הימין שניצח את המחלוקת. ובזרוע עוזו, בשמאל שכבר נכלל בימין, אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויביך ואם ישתו בני נכר תירושֵך אשר יָגַעַתְ בו.
ונתבארו כאן ג' חלוקות בעניין גילוי המלכות דמידת הדין בכל המדרגות, המכניע את קו השמאל, שיכלול בימין, באופן שלא יוכל עוד להתגבר על הימין לעולם:
א. גילוי מידת הדין בשורש אדם פרטי החוטא, שכבר אפסה ממנו כל תקוה, ואינו יכול להוסיף חטא, גם אינו יכול עוד לחזור בתשובה.
ב. גילוי מידת הדין בשורש פרטי של אומה אחת, כמו שהיה במצרים, שנאמר אז, ימינך ה' נאדרי בכוח. אשר פעולת גילוי מידת הדין על המצרים, כעין שבועה, שלא יוכלו עוד המצרִים לשעבד את ישראל לעולם, כמ"ש, כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם.
ג. פעולת גילוי המלכות דמידת הדין בכללות כל העולם, שזה פוגע בכל ע' אומות, ואז נשבע ה' בכללות, שלא יתגבר עוד קו השמאל על הימין בכללות כל העולם, כמ"ש, נשבע ה' בימינו.